חייבת לפרוק בן שנתיים , מגיל 0 אין דבר כזה לשכב לבד במיטה. זאת אחת הסיבות למה הוא תמיד נרדם עליי פיזית ואחכ אני מעבירה למיטה שלו. היום הייתי צריכה לקום ב5 וחצי לבדיקות. ב01:00 בעלי החמוד נחר כמו טרקטור ועברתי לישון בסלון. 10 דקות אחרי זה הילד התעורר לבקבוק ואחכ העברתי אותו ב03:00 למיטה שלו.. שמחתי שהצלחתי וקיוויתי שימשיך עד הבוקר. אבל מה? זיבי!!! ב05:10 הנסיך החליט לצעוק "מאמא מאמא" נאלצתי להכין בקבוק חדש , להרדים ולשים לידי על הספה , כפי שזה קורה בחצי שנה האחרונה. אני פשוט כל כך עייפה בלילה שאין לי כוח להתעסק עם המעברים האלה ומתייאשת פשוט וישנה איתו בספה. ואם לא מספיק כל זה גם משום מה הזעתי כמו חמור בלילה, אלוהים יודע למה. אז אני מסריחה , עצבנית כי נמאס לי מהלילות על הספה, לא יודעת כבר איך להתמודד עם השינה של הילד. אבל אצל ההורים שלי? ישן פיקס מ8 בערב עד 7 בבוקר. למה אבל למהההההה למה כל ההתעללות הזאת בי גם עם בעלי הוא לא מוכן בכלל להתעסק בלילה , ישר פותח בהיסטריית בכי וצעקות אם חלילה מתקרב אליו במקומי.