דגשים לטקס קבלת תואר? מה לובשים? וכו

אוףףף אני צריכה עזרה עם התחושות שלי אני אמא לתינוק מתוק בן חמישה חודשים אני ובעלי לפני הלידה היינו מאוד טעונים אחד על השנייה על הדברים שקרו ונאמרו בינינו והתקופה הזאת לא עברה עליי בקלות בכלל הרגע המיוחד היחידי היה הלידה עצמה ואחריה גם נפל עלינו מסך שחור והיינו רבים מלא ומעלים את נושא הגירושים מלא הרגשתי שאין לי פינה להיות רגועה בה ולגדל את התינוק בשלווה, כמובן שהמצב הנפשי היה בהתאם.. אחרי שלושה חודשיים המצב ממש ממש השתפר בינינו, הגידול של התינוק נעשה הרבה יותר נעים, יש הרבה צחוקים וחיוכים, יש הרבה התרגשויות וטיולים והקשר חזר להיות נעים אתמול בעלי היה עם "פרצוף" כמו אז, אז שאלתי אותו מה קרה והוא ענה שהוא נזכר בדברים ואמר שהוא מעדיף לא לפתוח את זה שלא נריב ונתגרש וירגיש לא טוב מזה שהוא גורם לי צער עכשיו הכוונה מקסימה, לנסות לעגל פינות ורגשות במקום לפתוח פיצוץ, אבל עצם האימרה הזאת מאוד עירערה אותי ולקחה אותי אחורנית, הבנתי שהקרקע לא באמת יציבה והקשר שלנו בעיניו יכול להיתפרק בקלות אני שונאת את החוסר יציבות הזאת, את הפער הזה שאני מרגישה שזכיתי בו והוא מרגיש שהוא מעדיף "לבלוע", בימים כאלו אני מרגישה חסרת כוחות לטפל בתינוק וזאת התחושה הכי נוראית מבחינתי - למה היחס שלי כלפי הילד צריך להיות מושפע מזה?! עצוב לי, אני רוצה שיהיה לי את הביטחון מעצם עצמי ולא בתלות בקשר...

אני אוהבת את השם דן, אבל שמעתי שזה שם לא הכי טוב לקרוא לילד שלך ככה מישהי גם שמעה?

מישהי שילדה בשבוע 32 ויכולה לספר על הלידה והתינוק/ת שנולדו על התהליך ? מאושפזת עם ירידת מים ופתיחה של 2 שבוע 31+5

איפה עדיף ללדת

עד כמה יש לי בעל חרא מאחד ועד שאני מסבירה לו שאני גמורה, לא ישנתי יומיים, אני חייבת להשים ראש לנוחואם הוא יכול לשמור על הילדה לפחות לשעה, והוא? מסתובב לצד השני של המיטה וחוזר לישון, אחרי שאני מתחשבת בו, לא מכירה אותו בלילות, הוא בקושי נמצא בעבודה. למה? למה זה מגיע לי? למה כולם מפנים לי את הגב אני כלכך לבד בעולם הזה אין לי אף אחד בעולם המזדיין הזה