איזה קשה זה לחזור לעבודה …. צריכה עידוד וחיזוק … זה פשוט לא פייר שכלכך מקשים על האמהות.. ואני לא מדברת רק על המעסיקים אלא גם על האבות איזה עולם שובינסטי.. מבאס😿
אמהותאמהות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2023 בשעה 09:22
מסכימה , זה מאוד לא ריאלי לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים ואפילו אחרי חצי שנה! מאוד קשה נפשית וגם לא פשוט לילד הפרידה. אבל די אין ברירה, עד שלא יקומו אנשים ויפגינו למען הזכויות האלה ועד שלא יטפלו כאן ביוקר המחיה, אם בכלל.. נצטרך לעשות את ההקרבה הזאת. כי מי יכול לחיות על משכורת אחת במציאות של היום? האמת שלא יזיק להיות קצת שובניסטים. אולי דעה לא פופולארית אבל מרוב הפמניזם הזה והלדחוף את הנשים לעשות בדיוק את אותם הדברים שהגברים, נשים צריכות להתנגד לאינסטינקטיים ולתחושות האמהיות שלהן ולצאת לשוק להוכיח את עצמן ולהציל את הקריירה שלהן . לא היה אכפת לי קצת לחזור לתקופה שזה בסדר שאישה תשב בבית לגדל את הצאצאים ושגברים יצאו לפרנס רק בלי האלימות, והשליטה והזלזול. שובניזם עם כבוד וזכויות. יש דבר כזה? חחח בטח לא כולן יבינו את הראש 😅😜
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2023 בשעה 09:32
אני התפטרתי לצורך גידול הילד.. ואחזור לקריירה אחרי שהם יגדלו קצת, לשים תינוק בגיל שלוש חודשים במסגרת זה באמת קשוח, ואפילו חסר אחריות 😟
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2023 בשעה 09:38
אתן כל כך צודקות ואני חזרתי רק כשהיא בת שנה!! ועוד לא הכנסתי לגן וזה עדיין הכי קשה בעולם.. באמת חזרתי בכוח לעבודה לא בא לי בכלל בא לי להשאר איתה בבית.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי, הבן שלי בן חודשיים לאחרונה הוא עשה לי בעיות עם ההנקה, ברגע שמתנתק מהשד ואכל מעט ועשה גרפס הוא לא מוכן להתחבר שוב וצורח כאילו משהו מפריע לו. אני רואה שהוא רעב ופשוט לא רוצה עוד ואני מתעקשת להציע לו כל הזמן הזה, בין לבין משחקת איתו, מחליפה טיטול, מרימה לגרפס, מדברת איתו קצת כדי שירגע מהבכי ובסוף אני מציעה שוב, הוא בוכה הרבה ואז לוקח. אבל גם זה לא ברוגע. וממש לא תמיד. לפעמים הוא בוכה ככה עד שאני בלי ברירה מרדימה אותו כי הוא כבר ער יותר מדיי זמן. היתה אצלי יועצת הנקה (כי יש לי הרבה חלב וגם זרם חזק מאוד והוא לא מסתדר עם זה), אז היא אמרה לי שכדאי לי לתת לו לאכול בתנוחה האינסטיקטיבית שנותנת לו שליטה על הזרם החזק ולהניק כשהוא ישנוני כי אז הוא יונק הכי טוב וברוגע. ז״א לא לחכות שהוא יבכה בשביל שיאכל, אלא כמה דקות לפני שהוא מתעורר (במרחק של כ3 שעות מהארוחה האחרונה), להעיר אותו ולהניק. לפעמים זה עובד לי מצוין ולפעמים זה לא. השאלה היא, האם זה תקין להעיר את הילד? לפעמים אני חוששת שמא הוא צריך עוד כמה דקות של שינה. שאלה נוספת, לגבי מקלחת- אני יודעת שלא בריא לקלח לאחר האוכל. בשיטה הזו, אני מקלחת אותו כחצי שעה לאחר שאכל והוא נהיה רעב שוב וגם צורח כי עייף. מה נכון לעשות? מישהי פה עברה משהו דומה ויכולה לעזור לי, להמליץ לי איך להתנהל איתו? אני אמא טריה כמו שזה נשמע חחח וממש מרגישה שאולי לפעמים אני לא מבינה את הבכי שלו ולא מצליחה לעזור לו…
מניקות באהבהמניקות באהבה
💬13 תגובות