היי, הבן שלי בן חודשיים לאחרונה הוא עשה לי בעיות עם ההנקה, ברגע שמתנתק מהשד ואכל מעט ועשה גרפס הוא לא מוכן להתחבר שוב וצורח כאילו משהו מפריע לו. אני רואה שהוא רעב ופשוט לא רוצה עוד ואני מתעקשת להציע לו כל הזמן הזה, בין לבין משחקת איתו, מחליפה טיטול, מרימה לגרפס, מדברת איתו קצת כדי שירגע מהבכי ובסוף אני מציעה שוב, הוא בוכה הרבה ואז לוקח. אבל גם זה לא ברוגע. וממש לא תמיד. לפעמים הוא בוכה ככה עד שאני בלי ברירה מרדימה אותו כי הוא כבר ער יותר מדיי זמן. היתה אצלי יועצת הנקה (כי יש לי הרבה חלב וגם זרם חזק מאוד והוא לא מסתדר עם זה), אז היא אמרה לי שכדאי לי לתת לו לאכול בתנוחה האינסטיקטיבית שנותנת לו שליטה על הזרם החזק ולהניק כשהוא ישנוני כי אז הוא יונק הכי טוב וברוגע. ז״א לא לחכות שהוא יבכה בשביל שיאכל, אלא כמה דקות לפני שהוא מתעורר (במרחק של כ3 שעות מהארוחה האחרונה), להעיר אותו ולהניק. לפעמים זה עובד לי מצוין ולפעמים זה לא. השאלה היא, האם זה תקין להעיר את הילד? לפעמים אני חוששת שמא הוא צריך עוד כמה דקות של שינה. שאלה נוספת, לגבי מקלחת- אני יודעת שלא בריא לקלח לאחר האוכל. בשיטה הזו, אני מקלחת אותו כחצי שעה לאחר שאכל והוא נהיה רעב שוב וגם צורח כי עייף. מה נכון לעשות? מישהי פה עברה משהו דומה ויכולה לעזור לי, להמליץ לי איך להתנהל איתו? אני אמא טריה כמו שזה נשמע חחח וממש מרגישה שאולי לפעמים אני לא מבינה את הבכי שלו ולא מצליחה לעזור לו…