חיסון של גיל חודש יש חום בדרך כלל?

לצערי פעם שלישית שעברתי הפלה אמרו לי לעשות בירור הפלות חוזרות יום שישי עשו לי גרידה רציתי לדעת האם אני יכולה להתחיל לעשות בדיקות כדי להבין למה זה קורה או לחכות עד הביקורת עוד חודש ?

חייבת לפרוק שעל ליבי ונפשי, מאז ההריון רמות ההורמונים לא ניתנות לשליטה לא מסוגלת להתווכח עם בעלי כי אני לא מצליחה לעצור את הדמעות אחר כך.. התקשורת בינינו על הפנים כל הזמן רבים ומתווכחים ורק אחר כך מסכים על הדברים שעליהם התווכחנו אחרי שאנחנו כבר בריב חוזר תוך מקסימום שעה ואומר מצטער חשבתי על זה ואת צודקת. ולי נמאס, אין לי כוחות לריב יותר זה לא בשבילי בטח כשאני אפילו לא מסוגלת לסיים את הריב כי אני נחנקת מדמעות, לא באלי לדבר איתו בכלל כי כל מה שקשור בלדון על משהו נגמר בויכוח ולי אין כוחות לזה. הוא לא מבין אותי, לא מבין שהנפש שלי לא מכילה את הויכוחים האלו ועדיין איכשהו מרגיש שהוא מחפש מתי ואיך להתסיס, הוא מהצד שלו טוען שהוא לא יכול לדבר איתי בכלל כי זה תמיד נגמר בבכי ולא יודע איך לפנות אליי. אובדת עצות אין לי כח כבר, זהו פרקתי.

לפני מחזור תמיד כואב לי החזה והיפטמות ברמה שאי אפשר לגעת בי או לחבק אותי והחודש החזה שלי רך ומעט מעט מעט מעט כואב מממש רגיל האם הריון ? או סתם דמיון שלי ?

היי אין לי את מי לשתף ומרגישה שחייבת לפרוק. אני נשואה, בזוגיות הכי טובה בעולם באמת מבחינת הכל כבוד ערכים הדדיות מה שצריך בעלי בנאדם בעל מידות, בנאדם טוב ברמות שהוא כבר פראייר בעיניי לאחרים. רוצה לעשות רק טוב תמיד שמח ומחייך לכולם אוהב לתת לעזור לארח הוא מפרנס יחיד אני לא עובדת יש לו עסק ואין לו שעות לעבודה, הוא עובד פיזית חוזר עייף ברמות תמיד אני בהריון חודש שמיני הבעיה היחידה שלנו בקשר היא מגע. אין מגע. הבנאדם לא מנסה לשכב איתי אני מבינה שהוא עובד קשה ועייף איך שהוא מגיע למיטה הוא נוחר אבל מה אין לו צרכים? הוא לא רוצה את זה? לפעמים אנחנו מתנשקים כזה במיטה ואתן יודעות מצפים למשהו אבל לא כלום הבנאדם יכול להירדם באמצע הנשיקות אפילו אין מגע אין סקס אין אני מוצאת תעצמי פיזית בוכה בלילות בגלל זה דיברתי איתו על זה כמה וכמה פעמים אומר באמת שאני לא אשמה הוא אוהב אותי ונמשך אליי ותמיד אומר שהוא ישנה את זה, אבל שוב,זה לא משתנה. זה תמיד היה ככה גם לפני ההריון שהיינו בנידה נגיד אז אחרי מקווה כן אבל אז שאר הזמן שלנו לא היה חשוב לו כאילו אולי זאת בעיית עייפות אולי בעיית שומן כי באמת הוא גם לא בריא מבחינת אוכל אבל מה כמה אפשר לדבר עם בנאדם על אותו נושא זה גם מביך אותי בכלל לפתח על זה שיחה כל פעם אני גם בחודש שמיני וואלנ קשוח לי כבר לגלח ולארגן תגוף שלי באמת ואני עושה את זה ומצפה שמשהו יקרה באה מנשקת מזיזה תכרית הריון ואין כלום אני אוהבת אותו ואני בטוחה שהוא אוהב אותי אבל חסר לי וכואב לי ברמות אני בנאדם של חום ואהבה ומגע ופשוט לא מקבלת את זה מהבנאדם היחיד שאני רוצה.

אני שבוע 13, מי שכמוני, מתי אתן מתכננות לספר על ההריון למשפחה מורחבת וחברים? אחרי סקירה מוקדמת? או מחכות עוד ?