חייבת לפרוק שעל ליבי ונפשי, מאז ההריון רמות ההורמונים לא ניתנות לשליטה לא מסוגלת להתווכח עם בעלי כי אני לא מצליחה לעצור את הדמעות אחר כך.. התקשורת בינינו על הפנים כל הזמן רבים ומתווכחים ורק אחר כך מסכים על הדברים שעליהם התווכחנו אחרי שאנחנו כבר בריב חוזר תוך מקסימום שעה ואומר מצטער חשבתי על זה ואת צודקת. ולי נמאס, אין לי כוחות לריב יותר זה לא בשבילי בטח כשאני אפילו לא מסוגלת לסיים את הריב כי אני נחנקת מדמעות, לא באלי לדבר איתו בכלל כי כל מה שקשור בלדון על משהו נגמר בויכוח ולי אין כוחות לזה. הוא לא מבין אותי, לא מבין שהנפש שלי לא מכילה את הויכוחים האלו ועדיין איכשהו מרגיש שהוא מחפש מתי ואיך להתסיס, הוא מהצד שלו טוען שהוא לא יכול לדבר איתי בכלל כי זה תמיד נגמר בבכי ולא יודע איך לפנות אליי. אובדת עצות אין לי כח כבר, זהו פרקתי.