היי חייבת לשתף אתכן שהייתה לי מקודם ממש נקודת שבירה של התפרקות ובכי.. אני בשבוע 39+6 המשוער שלי הוא בעצם כבר ממש מחר אני לא מרגישה כלום, כלום לא קורה לי ניסיתי הכל מהכל כבד לי וקשה לי ואני זקוקה לילד הזה כל כך עם כל מה שקורה לנו, איבדתי חברה מאוד טובה במסיבה ויותר מהכל הלחץ הזה וההערות האלה של הסביבה אני פשוט לא מסוגלת להכיל את זה. אני הבעיה? למה אנשים לא מפסיקים לשאול שאלות כל כך מקווה שזה כבר יגיע מתחילה להרגיש ״לא בסדר״😖

מיקום הניתוח הקיסרי אמור להיות כזה לאחר תשעה חודשים, ועכשיו אני בחודש השמיני להריון

אוףףףףאיזה יופ קשנ עם הילדים..אחד חזר מהגן במצב רוח מעצבן זורק דברים משתולל מרביץ לי אוף באלי לבכות איזה אמא חרא אני

אני הרבה מתביישת והרבה גאה. לצערי הגעתי למצב שאני צריכה לבקש את עזרתכם.. כל עזרה אני בתהליך.גירושים לא פשוט בכלל עם 1 תינוקות שהבכור אובחן על הרצף מאז חלק ממני מת פשוט מת והשאר מנסים לעשות הגל כדי להקים אטתט למעלה הכי שאפשר אנא עזרו לי אפי במעט אני מעריכה הכל מה שיש ומה שאין

שבוע 4 פלוס 3 מזיעה בלילה בשינה מיםםם ברמה של להחליף חולצה. עוד מישהי ככה?

שבוע 23 מחר אף פעם לא עשיתי ספורט, לא לפני ההריון ולא אחרי שנקלטתי אני יודעת שמאוד כדאי להפעיל את הגוף שוקלת להירשם ליוגה לנשים בהריון ממליצות? ומה כדאי פעם בשבוע או פעמיים?