ממש ממש קשה לי לחזור לעבודה. אחרי שנה שהייתי עם הבן שלי בבית, שנה מדהימה ברוך ה' היה לנו כיף, הלכנו לגימבורי, ים, גן שעשועים, סבא וסבתא, מפגש עם חברים קטנים... הוא הבן הראשון והיחיד שלי ואני הולכת לעבודה כל הזמןןןןן בחששות ומחשבות עליו, מה הוא עושה בגן, אם הוא בוכה, אם מישהי ניגשת אליו, מתגעגעת לחבק אותו כל היום ומחכה כבר שיעבור היום כדי לאסוף אותו מהגן. לצערי גם עובדת רחוק בעבודה חדשה אז חייבת להוכיח את עצמי בתקופה הראשונה ולא יכולה יותר מידי לצאת מוקדם. אני גם מקליטה בגן ושומעת הרבה פעמים שהוא כן בוכה ואין בדיוק מענה להרבה זמן, מעבר לזה אין אלימות ברוך ה' אחרת מזמן הייתי מוציאה משם. כן יש מילים חמות אבל כשהוא בוכה הרבה זמן זה מתסכל אותי שאני לא שם ולא יכולה גם להתפטר רק בגלל שהוא בוכה. זה אשכרה הרע במיעוטו כי חייבת להביא פרנסה הביתה אבל מצד שני הגעגועים מקשים עליי לעבוד כמו שצריך וגם עצם ההקלטות ששמעתי (הרוב סבבה עם מילים חמות, רק הקלטה אחת כשהיה עם חול הייתה שהוא בכה מלא זמן ללא מענה ) מקשות עליי לעבוד כמו שצריך. איך חוזרים לעבודה כמו שצריך? לא משנה גם אם הגן היה מושלם עם מצלמות אונליין אני זו שמתגעגעת כל היום ורוצה כבר לחבק.

המשפחה של בעלי אובססיבים לבן שלי ברמות מטורפות כאלו כבר מוציאים לי את הנשמה בחיי. כל יום חמותי שולחת לי הודעה להביא את הבן שלי אליה, בהתחלה הייתי מביאה לה אותו כי גם לא היה מעון, היא הייתה מחזירה לי אותו מאוחר וכל הזמן רצתה לדעת איך הוא ישן מה איתו כל הזמן מדברת עלי בצורה אובססיבית, אני עוד לא נכנבת לבית שלהם היא כבר קופצת עליו וגם הילדים שלה, הם רבים עליו מי מחזיק אותו וכל מיני דברים שפשוט גורמים לי לעצביםםםם!! כאלו תשחררו מהילד מה נסגר, החלטתי שאני פשוט לא מביאה לה אותו יותר, והיא לא מפסיקה לשלוח לי הודעה כל יום להביא לה אותו, כאלו תביני את הרמז תשחררי כבר!!!

נכון שירותים בהריון זה הרבה יותר כןאב? אני שבוע 30 אכלתי שווארמה ומתה פה בשירותים מכאבים כאילו המעיים הם יותר צרות בהריון

דקסמול, אקמול, פראמול ואופטלגין מותרים בהריון? צריכה משכח כאבים..