פריקה שבוע 36+5, מאושפזת בבי'ח כבר שבוע בהריון בסיכון גבוה. גם סכרת הריון מאוזנת בתזונה אמנם, אבל גם היה גרד מטורף ועלייה בתפקודי כבד ומלחי מרה. בהתחלה הכינו אותי שיצטרכו ליילד מהר סביב שבוע 37,עם זירוז מלאכותי והשראת לידה, מפני שסיכוי לתמותת הבייבי עולה עם הבעיה של תפקודי כבד . זה שבר אותי, מפני שכל מה שרציתי היה לידה טבעית עם כמה שפחות התערבות רפואית... וכל מה שדמיינתי להעביר צירים בבית עם בעלי ומוזיקה... נגוז כי אני בבי'ח... הייתי צריכה המון כוחות נפש להתמודד להכין את עצמי שגם ככה יהיה בסדר, והכי חשוב בייבי בריא. פתאום עכשיו אומרים שבגלל סכרת הריון, לא רצים לילד לפני 38 שהריאות של הבייבי בסכרת הריון מגיעות יותר מאוחר לבשלות, ואם כן יהיה צורך בזריקה להבשלת ריאות. עוד מכה נוראית מבחינתי .... מתה מפחד. והרופאים במחלקה לא היו אצלי היום עוד(כבר צהריים). בנתיים היה לי טפטוף חשוד בתחתונים, מעין רטיבות שאינה שתן, אבל לא סגורה לגביה... והכי מפחיד שבבדיקת אולטרסאונד מהיום, פתאום יש ריבוי של מיי שפיר. אני כבר לא יודעת איך להתמודד.... נכנסתי לדיכאון קשה ורק בוכה כל הזמן