מתוסכלת, איך עושים את זה???? אתחיל מהסוף היתי בחלד רצוף שנה פלוס כי אני אמא לצמודים. ילדתי את הבכורה בת 1.3 והיתי איתה שנה בבית הכנסתי אותה בגיל שנה למעון. ילדתי כשהיא היתה בת שנה ועכשיו יש עוד ילד בן 3 חודשים שאותו אני עתידה להכניס למטפלת / מסגרת מתאימה. מצאתי עבודה שיכולה להתאים לי בול (זו משרה זמנית עם אופציה ובאזור מגורים שלי אין הרבה הזדמנויות טובות כאלה זו ממש מציאה עבורי) אממה כבר התרגלתי אחרי שנה פלוס להיות בבית, לא לצאת לעבוד, להיות נטו עם הילדה ועכשיו עם הילד לצאת לפעילויות להנות בבית ופשוט לחיות ברוגע ולדעת שהילד/ה בידיים הכי טובות עד לגיל שבו צריך חברה ולהכניס למעון מפוקח. מרגיש לי מצד אחד שזה טוב שאצא אחרי תקופה לעבוד ומצד שני כל מקום שאני הולכת להתרשם בשביל הילד אני חוזרת ברגליים קרות שלא בא לי לשים אותו שם, מטפלות שהבית שלהן לא מזמין ולא מספיק חם, העובדה שהילד הקטן שלי יתפתח בידיים זרות ולא קרוב אליי ממש צורם לי. הדיעה של הסביבה הקרובה כולל בעלי נו תצאי כבר מהבית, תמצאי לו מסגרת, איך אפשר כל כך הרבה זמן בלי להתפתח ובלי עבודה לצאת לפגוש אנשים. אני אובדת עצות מבחינתי הילדים שלי מעל הכל ומצד שני אולי מה שאני מפספסת יכול להקשות עליי בעתיד.. מה עושים? 🤔