חמותי אישה טובה, ואני באמת אוהבת אותה. אבל היא מחרפנת אותי. חשוב להדגיש, זה *לא* נכד ראשון, יש לה שני נכדים שגרים צמוד אליה, ואנחנו גרים במרחק של חצי שעה נסיעה ממנה. אנחנו לא נמצאים שם על בסיס יומי, גם לא שבועי. אנחנו מגיעים פעם בשבועיים לערב שבת. אני אמורה ללדת ממש בקרוב, והיא מתעקשת להקים לילד סט של כל מה שצריך אצלה בבית, אבל בהגזמה. בקטע שהיא רוצה שיהיה אצלה *הכל*, ברמת מיטת תינוק (שזה סבבה לגמרי), מייבש בקבוקים וסטריליזטור, והיום היא החליטה שהיא רוצה שכשאנחנו קונים אמבטיה לילד נקנה אחת שתהיה גם אצלה (ובכלל, כל דבר שאנחנו מתכננים לקנות היא דורשת מיידית שנקנה ככה שיהיה גם אצלה). בנוסף היום היא בכלל עלתה לי, כשהיא אמרה שהיא מתרגשת שהיא תגדל לנו את הילד ואיזה כיף יהיה לגדל שוב גרסה של בעלי. לא משנה כמה פעמים אמרנו לה (ולכל הסביבה) שאנחנו ההורים ובגלל זה אנחנו נגדל אותו, היא מתעקשת שהיא הולכת לגדל אותו. אני מבינה שהיא מתרגשת ומחכה, אבל שחררי אותי. את לא הולכת לגדל את הילד הזה כמו שאת מצפה, כי את לא אמא שלו, ואת גם לא גרה צמוד אליו שבכלל תהיה לך אמירה בנושא. ולפני שתגידו שבעלי צריך לדבר איתה על זה, הוא ניסה וגם אני ניסיתי, היא בשלה וממשיכה להתעקש🤦 סליחה על החפירה, הייתי חייבת לפרוק.