הדבר שהכי עזר לי זה תמיכה מהסביבה, היה לי מאוד קשה בהתחלה, הריון ראשון, לידה לא פשוטה, עייפות, תינוק שבכה הרבה ופטמות כואבות וחסה גדוש.. לא ויתרתי ועכשיו אחרי חודשיים וקצת ברוך השם דברים מתחילים להסתדר.. הכי חשוב לא להתייאש ואם לא הולך- יועצת הנקה.. לא לעבור אוטומטית לתמל!

תצפי בזה - https://youtu.be/nDk7kInbY90

משתפת בכיף הערות שכתבתי לעצמי מהרצאת הנקה: לשון, האיבר הכי חשוב בהנקה. עדיף שהאם תהיה על הגב והתינוק על השד עם כובד המשיכה. בימים הראשונים- למה לצפות? אם אחרי כמה שעות היא לא יונקת, לסחוט מעט ולתת. אם התינוק חלש או ישנוני- סחיטה ידנית ומתן כפיות. לא לרוץ לתמל. לפחות פיפי אחד ביממה הראשונה ולפחות מקוניום אחד או שניים. אתר- droplet. רצוי שכבר בשעה הראשונה יהיה גירוי לשד כדי שיהיה חלב לאורך כל תקופה ההנקה. צריך כמה שיותר גירוי, מוקדם ככל האפשר. סימנים: ראש זז מצד לצד, לאחר מכן, כל הגוף מתחיל לזוז ובסוף בכי. במצב בכי תחילה הרגעה. יש דפוסי הנקה שונים לפעמים קצר לקצת זמן ולפעמים ארוך ליותר זמן. הכול בסדר. כל עוד יש פיפי בחיתול. ימים ראשונים עדיף סחיטה ידנית ובהמשך לשאוב אם יש צורך. משאבה טובה יותר כשיש שפע. תהליך ביסוס חלב- הרגשת מלאות זה בסדר גמור, כל עוד השד אלסטי. הבעיה כשיש גודש. השד גדול ונוקשה, העור מתוח וחם, הפטמות משתטחות- יכול להביא למצב דלקתי. חשוב להימנע מזה, להוציא את החלב. לשאוב עד הקלה. גודש = מלאות שלא קיבלה מענה. כשיש גודש הגוף לא יודע שצריך לייצר עוד חלב. סימן להנקה טובה- שד גמיש, פטמה לא שטוחה. רצוי שכל ארוחה תהיה 2 ציצי. כשתינוק רוצה לאכול ובוכה: להאכיל בציצי אחד, כך שהוא נרגע, להרים לגרפס, להחליף חיתול ואז לתת ציצי שני.

לחבר מיד לשד אחרי הלידה אם אפשר אם לא מתי שמתאפשר ישר לחבר לציצי. לשתות הרבה מים והרבה סבלנות. תמיכה מסביבה אמא או חמה להכין אוכל כי את בעצמך לא תוכלי להכין אכלתי בהתחלה בעמידה אוכל שהתקרר. קשה בהתחלה אבל לא להתייאש אני חודש וחצי אחרי לידה כואב לי עדיין בהנקה אבל לא מוותרת משתדלת לא לתת תמל וברוך השם לאט לאט שזה משתפר