היי סליחה מראש על הבאסה אני בדיכאון עמוק כבר שנים מאובחנת ובטיפול נפשי לא מרגישה שזה עוזר, החלפתי מאתיים פסיכולוגים מתחילה לחשוב שהבעיה בי ולא בהם. לא מאמינה בתרופות. אבל הכאב כבר נורא. לא מצליחה להנות כבר מכלום בחיים החברים מתרחקים ואלה שלא רק מתבאסים עלי שאני מתבודדת, בעלי לא מבין, לא מצליחה להנות מהילדה… בקיצור נורא רע לי. ב״ה אין לי מחשבות אובדניות ואני נלחמת לקום בבוקר לצאת לעבודה לחייך לעשות הכל אבל מבפנים כבר קורסת וקשה לי וגם קשה לי להפתח לסביבה. לשקול לגשת לפסיכיאטר? שואלת בעיקר בנות שהם כמוני לא מאמינות בתרופות לבריאות הנפש מה הייתן עושות במצב שאני מתארת… תודה