סתם רוצה לשתף אני בן אדם שאוהב את השקט שלו תמיד אהבתי את השקט שלי לפני שקנינו דירה אני ובעלי גרנו אצל ההורים שלו שנתיים אבל זה לא שכל הזמן הייתי שם כי רוב הזמן הייתי אצל ההורים שלי ההורים שלי גרים באןתו עיר בקיצור אחרי שקנינו דירה קנינו לא רחוק מחמותי המשפחה שלו התחילה להגיד לי למה אני לא באה בגלל שקנינו עכשיו דירה וכו׳ וכו׳ וכועסים שאני גם לא מביאה את הבן שלי אלהם כל הזמן לשחק ואני הולכת לשם לפחות פעמיים בשבוע ובשישי בערב קבוע אצלם משחקים עד מאוחר חמותי שתהיה בריאה קצת דרמתית עושה סיפור מכל דבר התחילה להגיד לי שאין תינוק שלא מתקרב אלייה ושכל הנכדים שלה כל הזמן באים אלייה ואני אומרת בלב מה את משווה כי הן הילדות של הבנות שלך ולא רק זה שגם לפניכן שגרתי שם לא תמיד הייתי נוכחת בבית אני מנסה להבין איך דווקא עכשיו שיצאנו מהבית וקנינו דירה וילדתי נהיה כזה בלאגן זה לא שאני לא באה ביכלל אני גם עושה מאמץ וקופצת אלהם פעמיים בשבוע אבל היא רוצה שנבוא כל השבוע ולי זה לא מתאים כי אני רוצה את השקט שלי לפעמים למה אני צריכה להיות שם כל הזמן בשביל לרצות אותה ולא רק זה שיש שם כל הזמן רעש מהילדים הקטנים ואני לא אוהבת רעש אני מדברת על ילדים מופרעים אבל מזה מתוקים והרעש שהם עושים בלתי נסבל. בגלל הדבר הזה היא לא רוצה ביכלל לבוא אלנן ניסיתי להזמין אותה כמה פעמים והיא פשוט מתעלמת או ממציאה סיפורים וזה קצת מעצבן כי אני רוצה גם שתבואו אלנו מידיי פעם למה אני כל הזמן צריכה לצאת עם תינוק קומה 3 בלי מעלית קצת התחשבות את כל זה לא רואים . יש ימים שאומרת לי תביאי אותו לכמה שעות ותילכי כדי שיתרגל אלייה ולא באלי לעשות את זה כי אני לא מרגישה עכשיו צורך לעזוב אותו ולצאת לטייל אני רוצה להיות עם הבן שלי(בן 4 חודשיים) מה הייתן עושות במקומי?