היי בנות, יש כאן מישהי שמתמודדת עם ניתוק מאמא שלה? מאז שהגיעו הילדים אני מבינה כמה אמא שלי אטומה, כל השיחות שלי איתה זה שהיא שואלת כמה אוכל נתתי להם, מה אכלו, עשו קקי.. היא שכחה אותי לגמריי כבן אדם.. היא חושבת שאני אמורה לגדל ילדים וזהו, אם אני מבקשת ממנה עזרה לשמור כדי לצאת לבלות עם בעלי במסעדה וכאלה זה ניראה לה פסול.. והתשובה שלה.. מי עזר לי שאתם הייתם קטנים? היא תשמור עליהם בכייף ובשמחה שאני בעבודה, או חלילה צריכה ללכת לבדיקה ורופא.. אבל אם אני רוצה לצאת אני מרגישה ממש לא בנוח לבקש… מרוב שהיא מנותקת ממני היא לא יודעת אפילו באיזה חברה אני עובדת, מעולם לא שאלה, איך אני, עם טוב לי… יש ימים שקשה קצת (בכל זאת 3 צמודים) ואני זורקת לה קצת קשה לי אני עייפה.. זורקת עצם אולי תחמול עלי אפילו רק במילים ותתן מילה חמה. אבל התשובה שלה: ״למי לא קשה?״אין מה לעשות, את אמא וזו עבודה, כמו שאני עשיתי״. אני מרגישה כבר רוויה כואבת, האטימות הזו שלה רק גורמת לי להבין שגם שהייתי קטנה היא לא באמת התענינה בעולמי, גידלה בישלה הסיעה לחוגים, אבל משהו מעבר אני חושבת שפוספס. אני רבתי איתה השבוע אמרתי לה מה שאני חושבת, ואז היא כתבה לי הודעה ״מקווה שתמצאי אנשים אחרים שיאהבו אותך, אני השכלתי כנראה״ לי זה מרגיש כמו רמיזה על ניתוק יחסים בכל מקרה אשמח לשמוע אם יש בנות שניתקו קשר מאמא שלהם, איך הם מרגישות, איך זה משפיע על הילדים… מה עושים במקרה כזה.. כי אני כבר שנתיים לא מסוגלת להיות בחברתה
אמהותאמהות
💬9 תגובות👍2 לייקים

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביולי 2022 בשעה 00:57
מאמי אין לי אמא הייתי חולשת לאחת כזאת☝️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביולי 2022 בשעה 01:21
זה שאין לך אמא לא אומר שלגיטימי מה שהיא עוברת.. אני יכולה קצת להבין אותך אני לא בכיוון של לנתק יחסים אבל מרגיש לי נגיד שאמא שלי לחוצה ומלחיצה, ולפעמים כאילו עוזרת אבל נותנת תחושה שכאילו זה לא יהיה ככה תמיד סתם מרגיש מוזר בכל אופן אל תנתקי איתה קשר לגמרי כאילו ההורים מתבגרים אני משתדלת לכבד אותם ופשוט לחתוך שיחות או מפגשים כשצריך כדי שלי יהיה טוב וגם להם וזהו כאילו בקטע של לא לקחת קשה זה דור אחר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביולי 2022 בשעה 01:56
אני חושבת שקודם כל, אפשר לריב ולהשלים. ואם היא נעלבה ממה שכתבת, וענתה ככה ממקום של עלבון, אז את לא צריכה להשליך את זה על כל החיים, זה משהו נקודתי שעוברים הלאה. ההורים שלנו זה דור אחר, הם חיו במציאות אחרת. תמיד אני חושבת שכשאבא שלי היה ילד, לא היה טלויזיה בבית, לא היה פלאפון, לא היה אינטרנט, המציאות היומיומית היתה קשה יותר מהיום. ואני מאמינה שבגלל זה יש פער בהסתכלות על החיים, אבא שלי גם לא מבין למה להוציא כסף על מסעדות כשבעיניו האוכל בבית הכי נקי והכי טעים, הוא גם לא מבין למה לטוס לחו"ל וכאלה כשאפשר לצבור חוויה בפיקניק בכנרת... אנחנו דור אחר, ויש פערים בהסתכלות על המציאות, לא צריך לשפוט ולבקר. פעם הגברים גם היו פחות מעורבים והכל היה נופל על האישה וזה היה מקובל לגמרי. יש גם הרבה הורים (לא כולם), שקשה להם להראות אהבה או עזרה בדרך שאת רוצה או צריכה תנסי להבין מאיפה זה בא, ולקבל את העזרה שהיא כן נותנת. הורים לא נשארים לנצח, הם מתבגרים, יום אחד הם כבר לא יהיו איתנו. תנסי לקחת את הדברים הטובים, היא עוזרת כשאת באמת צריכה, כל מה שאת נותנת עכשיו לילדים שלך, היא עשתה בשבילכם, להכין אוכל ולטפל בילדים זה קשה מאוד - במיוחד במציאות של פעם שאפילו מכונות כביסה לא היו בבתים. תנסי לראות את הדברים לזכות. וכשצריך, תשקלו בייביסיטר, עזרה מחמותך, חברה, אחות.... אני אגיד לך שאני גדלתי מגיל קטן בלי אמא, ואבא שלי שיהיה בריא בן 70 ועדיין עובד. אין לי אפילו את העזרה כדי ללכת לרופא, ועדיין מסתדרים. שאת תהי בריאה וגם אמא שלך, ולפעמים יש תקופות קצת קשות יותר או קלות יותר, אבל ב"ה הכל יהיה בסדר ❤️🙏
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 ביולי 2022 בשעה 03:40
תודה בנות עזרתן לי מאוד. הקושי בכל הסיפור הזה, זה פחות העזרה, אלא הניתוק שלא שואלים לשלומי, רק שואלים על הילדים, שאני מגיעה לא מחבקים אותי או נותנים נשיקה אלא רק לילדים.. וככה מעל 4 שנים

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה... כותבת לא מאמונימי כי חושבת שאין לי מה להתבייש ברגשות שלי. אתמול תקף אותי בכי נוראי בלתי פוסק הרגשתי שאני לא מוכנה להיות אמא.. (צריכה ללדת באוגוסט) שהכל גדול עליי ושאני מרגישה עדיין ילדה בתוך תוכי( אני בת 27) פתאום נכנסתי למחשבות רעות... הייתי לבד בבית בעלי היה בעבודה לא שיתפתי אותו כי כולם תופסים ממני בן אדם חזק ואני שונאת שמנחמים אותי, ידעתי שאחרי הבכי הזה אחזור לעצמי... קצת עליי - אני בן אדם מאוד חופשי, אני ובעלי לא מגבילים את עצמנו בשום דבר ותמיד מפרגנים אחד לשניה...יש לי יד חופשית לעשות הכל, טסתי לחול עם חברות מלא, הייתי יוצאת לברים מסיבות כנל לגביו. יש לנו יחסים מהממים באמת אני שרופה עליו.. אני אוהבת לישון ולא להיות תלויה בשום דבר ובאף אחד.. אני מאוד מפחדת שכשהתינוק יכנס לנו לחיים זה יעשה רע... יש לציין שאני כבר מאוהבת בו עוד לפני שהוא יצא ומאוד מחכה לו.. אבל הפחד הזה לא יוצא לי מהראש שלא אצליח לתפקד ולא אצליח לקום בלילות והחיים שלי ישתנו לא לצד הטוב.. כמובן שבעלי הוא תומך בי בהכל ואמר שיעזור לי בהכל והוא נמצא 100% בתוך התהליך. הוא מת על ילדים ורצה את ההריון יותר ממני... עוד מישהי מזדהה ?
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות👍1 לייקים