פחדים ומחשבות שצצות לי בראש הי בנות ולילה טוב, אני בשבוע 11 כרגע ועניין אותי לדעת אם גם לכן היו מחשבות של פחד היסטרי מכל התהליך ? שלא תבינו לא נכון אני חיכיתי לרגע הזה כל חיי וחולמת על הרגע להיות אמא.. אבל מודה היריון זה ממש לא מה שחשבתי .. קשה לי! ביני לביני אני מתוסכלת מרגישה ענקית , לא סקסית , חסרת מצב רוח.. ובאמת שאני מתה מפחד מהרגע של הבדיקת מי שפיר ומרגע הלידה .. פחד כזה כמו ילדה קטנה שדוחקים אותה לפינה והיא לא רוצה להיות בחדר בכלל!!! מכירות את זה? כל הזמן עולות לי מחשבות בראש שאני לא אעמוד בזה כמו כולם.. שאני מפחדת מזה.. שאולי לא הייתי צריכה לעשות את זה.. ברור לי שזה שטויות בראש עם מיליון פחדים והורמונים ... אבל באמת זה נורמלי ?? קרה לכן? או שאני צריכה טיפול ..חחחח כבר משתגעת עם עצמי .. עוד דוגמא : אני רואה את עצמי מתעצבנת על דברים קטנים שמה לב שזה לא ביג דיל ועושה מזה וואחד ביג דיל ולא מצליחה לשחרר .. אוף מי אני ?! הפכתי נוראית.... :persevere::disappointed:

כאבי גב גם כאב גב לחוץץץ וכואב זה גם צירים??

זה אומר שיש לי סכרת הריון? ..

שבוע 18 היי בנות בהריון ראשון אני סובלת מכאבים בחזה ושרפה בפיטמות הגיוני החזה שלי מאוד גדול יחסית לגוף שהןא רזה וטן מה שמשפיע על המשקל לא יכולה לסבול מה אפשר לעשות שיירגע?

אני חושבת שיש לי דיכאון אחרי לידה סליחה מראש עם זה ארוך פשוט חייבת לפרוק אני כבר לא יודעת מה קורה לי כולי בסערת רגשות בוכה בלי סוף למה? ככה מהמון סיבות... לפני שלושה שבועות ילדתי לידה קיסרית ( מונח עכוז לא רצתה להסתובב גם אחרי נסיון היפוך) בהתחלה בבית חולים הייתי בהיי מאושרת מתאוששת שהגענו הביתה הכול התחיל הרגשתי שלא רואים אותי שאני שקופה שכולי כאבים אבל האנשים שסובבים אותי רואים רק את הילדה (למי היא דומא מה היא לובשת ...) נכון זה משתפר מיום ליום אני לומדת לאהוב אותה ובמקום להתפלל שהיא תירדם(היא סובלת מגזים) מחכה כבר שהיא תקום כי אני מתגעגעת אבל קשה לי קשה לי שאף אחד לא רואה מה אני עוברת את הקושי בלילות שהיא לא נירדמת כי כואב לה כי מציק לה שלא תבינו אותי לא נכון היא הילדה הכיייי מושלמת שיש גם ששכואב לה הוא סובלת בשקט רק מתפתלת מכאב ואיך אני אמורה לנוח/לישון/לנמנם שאני שומעת כמה כואב לה ובעלי באמת שמשתדל להיות שם בשבילי אבל זה עדין לא מספיק אני לא מאמינה שאני אומרת. את זה אבל אני מתגעגעת ליחסים שלנו לפני שהיא הגיע אני לא ישנה לא אוכלת כמו שצריך( הפרעות אכילה מגיל צעיר אחרי שבוע כבר חזרתי למשקל כמו לפני ההריון *) מרגישה שאני עדין "אוהבת" את בעלי יותר מהילדה כאילו מקנאה שהוא נותן לה יותר יחס ממני שיותר אכפת לו ממנה שאותי הוא כבר לא רואה דיברתי איתו על זה הוא לא ממש יודע איך להתמודד(ככה ניראלי בכול אופן) אבל הוא משתדל להראות לי יחס אחרי. שדיברנו ( כול פעם שהוא יוצא הוא נותן לה נשיקה וגם לי וכו..) למה זה לא מספיק לי האם זה דיכאון האם זה יעבור לי.... יש לי מצפון שאני עדיין אוהבת אותו יותר ממנה...😢😢

אמהות לתינוקות בני פחות משנה אתן מוצאת לכן זמן לעשות ספורט? אם כן אז איזה סוג של ספורט? כמה פעמים בשבוע? ואיך אתן מסתדרות עם התינות? אני מרגישה כלכך לא בנוח עם הגוף שלי קשה לי לראות את עצמי כלכך שמנה😔