מתלבטת - החלפת תמ״ל או לתת ביוגאיה היי, תינוק אוטוטו בן 3 שבועות, על הנקה והשלמה עם תמ״ל נוטרילון הרגיל. מתכווץ כל פעם אחרי אוכל, גם כשישן הוא ישן לא רגוע וכל הזמן מתבכיין מתוך שינה ואני שומעת אותו מוציא גזים. אני שוקלת שתי אפשרויות: 1. לנסות לתת לו סימיקול או ביוגאיה 2. לנסות להחליף לו תמ״ל לסימילאק קומפורט או סימילאק גולד עם HM-O מה עדיף? לנסות לשנות קודם תמ״ל או לתת סימיקול / ביוגאיה? חייבת לציין שהרוב הוא שותה תמ״ל כי אין לי מספיק חלב. רופאת ילדים אמרה לנסות מה שאני רוצה...

שינוי לאחר חיסונים היי בנות יש לי תינוק בן חודשיים וחצי, מאז שעשינו לו חיסונים של גיל חודשיים ישתנו לו היציאות, תמיד היה לפחות פעם ביום פתאום יש יציאות אחת לשלושה ימים, אני מניקה אך לא נראה שהוא אוכל פחות, לפני זה היה סובל מגזים, אך המצב בהחלט השתפר.. אבל עכשיו בגלל שאין יציאות כל יום ממש רואים שכואבת לו הבטן, קרה למישהי?

איפה קונים שמיכת פוך לילד בן שנה וחצי??? לא מוצאת!

כמה זמן אחרי שאדם נחשף כביכול לחוצה מאומת צריך להיות בבידוד? אחרי 10 ימים לא יכול עדיין רק אז להופיע תסמינים? כאילו זה הטווח?

פתיחה אחת צירים סדירים 80-90 .. מה עושים בדרך כלל במצב כזה? אני בבית חולים עשיתי פעמיים מוניטור מרגישה שהצירים עולים עם הזמן בעוצמה יש כאן בנות עם מקרה דומה? תוך כמה זמן זה התפתח ללידה?

צריכה קצת עידוד.. אני מרגישה אישה רעה. נשארו לי 4 ימים למשוער ומחודש 4 בערך אני בשמירה בבית. אין לי כמעט חברות וגם מי שיש זה קשר של פעם באף פעם.. עברנו דירה רחוק מהאזור שלי כדי לחסוך קצת.. ונוצר מצב כזה שנקודת האור שלי ביום זה כשבעלי חוזר הבייתה מהעבודה. זה לא רק זה שאהי מכורה אליו קשות והוא על עולמי, זו גם הבדידות שיש לי בלי קשר של בית רחוק, היעדר עבודה, היעדר תעסוקה, כאבים של סוף הריון ומה לא! הוא היה אמור כבר להיות בדרך לפה אחרי עצירה לבדוק רכב חדש בשבילנו ומסתבר שהבחור מושך אותו בשעתיים ובשעתיים האלה בעלי קפץ לאחיו קצת לבקר אותו. התקשרתי אליו מקודם מאושרת שואלת אם הוא בדרך כבר ואז הוא אמר לי ולא הצלחתי לעצור את הבאסה.. שאל אותי מה יש לי ואם הכל בסדר והדמעות חנקו לי את הגרון ולא יכולתי לענות לו. הוא ניסה לעודד אותי והסביר שהעצירה הזאת חוסכת לו זמן והוא לא יספיק את ההלוך חזור הבייתה ולפגישה ואמר שנצא לדייט כשהוא יבוא. ואני ניסיתי להגיד לו מאמי תתעלם ממני תהנה עם אחיך אבל יצא שהוא שמע שבכיתי ואני מרגישה כל כך חרא. אני אידה מפרגנת, אוהבת את בעלי רוצה שיהיה לו רק טוב. וכאילו בגלל שאני עמוק בלבד שלי ובבדידות שלי אני מייסרת אותו בלי כוונה כשהוא טיפה מתרענן בחוץ. אוף הלוואי והייתי אחרת. הלוואי והייתי מרגישה שהחיים שלי מלאים גם בלעדיו.. אבל האמת שהוא כל החיים שלי, והמרחק שלי מאמא ומהמשפחה והיעדר החברויות עושה את שלו.. אוטוטו צריכה ללדת ומתה מפחד מה יהיה איתי.. זה יחמיר? זה יתמתן? מישהי הייתה פעם במצב כזה? התינוקת תמלא לי את החלל? או שהעבודה סביבה מעצים את התסכול? אשמח לכל עצה או שיתוף שלכן..