מרגישה שחייבת לפרוק. הגעתי היום אחהצ למיון יולדות במאיר בגלל צירים כל 8 דק. שבוע 38+2 האחיות היו מקסימות כרגיל.. עשינו מוניטור ואמרו לי להמתין לרופאה. חיכיתי לרופאה כאובה איזה חצי שעה.. ואז היא קראה לי. לא הציגה את עצמה- שאלה שאלות למה באתי אם כבר הייתי כאן עניתי לה בדמעות שמאוד כואב לי ואני מקווה שהלילה זה הלילה. אמרה לי ללכת להתארגן לבדיקה וגינלית. בעלי כמובן איתי לאורך כל הזמן. הרופאה שאין לי מושג איך קוראים לה אני רק יודעת שהיא או מתמחה או חדשה באה לידי ועדכנה שהיא הולכת לבדוק פתיחה. הסף כאב שלי גבוה ואני לא מתלוננת בבדיקות האלה אבל הרופאה הזאת פשוט דחפה את הידיים שלה כל כך חזק וכל כך עמוק באמצע ציר כמו חיה!!!! צרחתי כמו שלא צרחתי בחיים! ביקשתי ממנה לעצור כי היא מכאיבה לי היא הוציאה את היד במהירות שכאבה ממש. ביקשתי ממנה לבדוק בעדינות כי זה נורא כואב והיא לא נתנה לי לסיים משפט ודחפה שוב בברוטליות את הידיים שלי אלי צרחתי שוב וביקשתי ממנה לצאת ממני! הרופאה החליטה ש הצוואר שלי סגור לחלוטין למרות שאני בפתיחה כבר שבוע עם מחיקה של 70% ואמרה שהכל תקין ושאלך הבייתה. הלכה למחשב לכתוב מכתב שחרור. בצעירותי עברתי אונס ברוטלי. כל הבדיקה הזאת הציפה לי טריגרים ופשוט התחלתי לבכות בלי הפסקה לא הייתי מסוגלת אפילו שבעלי יחבק אותי. רק רציתי לצאת מהחדר הזה שהיא נמצאת בו. בחיים לא בדקו אותי בצורה חייתית כזאת!!! בחיים לא המשיכו לחפור לי בגוף כשביקשתי לעצור! אני לא מצליחה להשתחרר מהחוזה הנוראית שמציפה אותי! מרגישה שחווה את הטראומה מחדש ולא מפסיקה לבכות. כל כך רציתי ללדת במאיר ועכשיו מרגישה שאני לא מסוגלת להתקרב לשם שלא לדבר על להכנס לחדר בדיקות. מפחדת שהצירים יתחזקו הלילה ואצטרך לנסוע לבית חולים אחר שאני לא מכירה ולא מוכנה אליו. ומקווה שיהיו לי הכוחות להתלונן על אותה בהמה שלא מגיע לה להיות רופאה!!! אף מטופלת לא צריכה להרגיש מה שאני מרגישה! בטח לא בבדיקה אינטימית. אף פעם לא הרגשתי צורך לשתף רופא נשים או רופאת נשים בהיסטוריה שךי על מנת לקבל טיפול עדין ומתחשב. תודה למי שקראה עד כאן😔