help האם כדאי לדבר על זה או לא ? היייי אני בדילמה ולא יודעת מה לעשות. אני בעלי והתינוק היינו בחג השבועות אצל חמתי וחמי. מכיון שהם לא יודעים לבשל חלבי החליטו שאני והבת שלהם נתחלק בדברים חצי חצי ונכין. סיכמנו שגיסתי תכין 3 דברים ואני 3 דברים. חמתי וחמי קנו 2 דברים שאני בסופו של דבר הכנתי אותם מלבד ה 3 דברים שאני הייתי צריכה להכין. מה שקרה באותו הערב ממש הכעיס אותי ועד היום אני כעוסה! גיסתי הגיעה עם 2 מגשי פיצה בלבד!!! לא הכינה מעבר כלום וששאלנו איפה שאר הדברים שהייתה צריכה להכין אמרה שאמא שלה אמרה לה אין צורך להכין עוד מעבר לזה יש מלא אוכל!!! בטח אני תמיד הפרייארית שמכינה ומביאה איתי הכל וכולה אנחנו 2 נפשות שאוכלות לעומתם שהם 7 נפשות. זה לא פעם ראשונה שהם עושים קטעים כאלה ואחרים. סיפרתי לבעלי שזה לא בסדר שתמיד זה קורה כך ותשובתו היא : לא נלך אליהם יותר , נישאר בבית. מה אומרות בנות , כדאי לי ללכת לאמא שלו ולדבר איתה על זה סוף סוף? או פשוט לשתוק ולא ללכת יותר. בלי שום קשר לא אלך יותר כי כבר נמאס לי אבל השאלה אם לדבר על זה או לא??? חשוב לציין שאין לי עצם בלשון וכל מה שיש לי בלב יש לי בפה אבל שמדובר במשפחה שלו אני פשוט מבליגה ושותקת אבל דיי זה נמאס לי. האם אני זאת שצריכה לדבר או לתת לבעלי לדבר?

תנועות שבוע 37 אני מרגישה תנועות, עושה ספירה כמו שצריך ברוך ה' אבל התנועות שונות מהרגיל... גם אתן מרגישות ככה? מרגיש שהתנועות שונות וחלשות יותר...

שאלה קצת מוזרה יש לי אירוע יש לי שמלה מאוד יפה צמודה , לא מעוניינת שיראו את הבטן אפשר לשים מחטב ? שבוע 15 אין כזה בטן

היי בנות למי שיש קומקום קנדי שזה כחול ומוכן לשימוש, מרגיש לי שזה חם!!! וזה באמת חם לו הוא שותה מזה רק אחרי שמתקרר, מה לעשות?

חייבת טיפים להתמודדות ועזרה מניסיונכן מאמות יקרות.ילדתי לפני 3 שבועות ילד שני.ויש לי עוד יחד בן שנה וחודשיים.הבן הבכור שלי שהוא תינוק בפני עצמו עובר המון שינויים.החודש הוא נכנס לגן.היום הראשון שלו היה נהדר,בשני היה קצת קושי בשלישי היה כבר עם חום..הוא מתחיל להוציא את הניבים שזה גם התמודדות הפני עצמה.ב 2 לילות האחרונים הילד מתעורר בבכי,לא מוכן לחזור חישון.מגלה אנטי שייגעו בו,זורק תמוצץ ותשמיכה.תמיד שהוא מתעורר הוא קורא לי והפעם הוא לא.הוא רוצה שאגע בו אבל אחרי רגע הוא מרחיק אותי ואת בעלי גם.היום הוא חזר לגן אחרי יומיים שהיה בבית בגלל חום,והוא בקושי אוכל בגן.אני יודעת שזה נורמלי ולגיטימי ושזו תקופה שתעזור.נשברתי בבית עם עצמי.הכאב והתיסכול שהוא חווה לא פשוט.תיתנו לי טיפים להתמודד.בלילה הראשון שהוא קם היה ער שעתיים ורק בכה.הפסיק שנתתי לו לשחק ולראות טלוויזיה.הקושי שלו להיפרד לשינה מימני לא פשוט לא.אתמול בלילה אמרתי אני אציב גבולות כי אין ספק שהוא התחיל להיות מודע למצב ולסביבה.אז שהוא בכה הרמתי וליטפתי והסברתי לו שאני מבינה מה הוא עובר ואני לצידו.אהל ברגע שהנחתי אותו שוב במיטה התחילו הצרחות,הבכי..לא פשוט לראות את זה.זה כואב לי בעצמות..אני כותבת לכן ואני בוכה מהמצב.טבל אם כל זה נתתי לו להתמודד לבד הוא נירגע,התחיל לשחק ומלמל עם עצמו במיטה.ואז לעמוד ולבכות ושוב נכנסתי לחדא.עשיתי את זה כל 10 דקות כדיי שייראה שאני רגישה אליו ושאני לא מתעלמת מימה שהוא עובר ושאני פה תמיד.אחרי מספר פעמים דממה בחדר..הילד פשוט נירדם.עד שייסמתי תתהליך הזה לקח חצי שעה ונירדם.זה בסדר מה שאני עושה? זה מזיק לו? מה..תשתפו אותי.אני מחכה כבר לרגע שיסיים תגן ואני ארוץ לחבק ולנשק אותו

עשיתי בדיקה פנימית לאחר שישה שבועות והייתי באמצע ספירה של 7 נקיים, כשהגעתי הביתה בניגוב ראיתי דם מהבדיקה, מישהי שעשתה יודעת עם עושים את הבדיקה מחוץ לרחם או בצוואר הרחם?