תזוזות היי בנות הגיוני תזוזות חזקות של התינוקי ממש צמוד לכיון החזה למעלה??

הריון לאחר קוניזציה היי , אני יודעת שזה לא המקום להתייעץ אבל אנסה בכל זאת אולי מישהי שמעה על מקרה כזה עברתי ניתוחון קוניזציה ב7.4 בהרדמה מלאה !! כמובן שהרופא אמר לי לא להכנס להריון שאסור לשים טמפונים, ללא קיום יחסי מין עד לביקורת אחרי חודש .. לפני כיומיים היו לי בחילות והקאות משונות ואיחר לי המחזור ביומיים הייתי בטוחה שזה בעקבות הניתוח ושזה יסתדר עשיתי בדיקת הריון ביום ראשון האחרון ויצא חיובי!!! אתמול ביצעתי בדיקת דם והתוצאה היתה שבוע חמישי !! המנתח אמר לי לגשת לעשות אולטרסאונד ולהיות במעקב מצד שני , בשבוע חמישי עוד אי אפשר לשמוע דופק וכו... האם מישהי מכירה בסיפור כזה ? אנחנו ממש מפחדים מהמקרה לא ידעתי גם מתי הביוץ ומתי אפשר להקלט כי תכננו כמובן רק אחרי הניתוח

מאושפזת.הצעות לזירוז היי בנות חג שמח.אני מהבוקר במיון נשים עקב ציאים רק שלא סדירים בכלל.ופתיחה 1.5.מיואשת.שבוע 38 כמובן אם עד מחר לא יהיה צירים סדירים ופתיחה.ישחררו לבית.דכאון של החיים...יש שיטות משהו?

טלוויזיהההה מישהי יכולה להסביר לי מה הסיבה שאומרים לא לתת לתינוקות לצפות בטלווזיה? האם אתן נותנות לילדים שלכן? ומאיזה גיל..

אני מרגישה פשוט בודדה. בעלי בצבא חוזר כל שבועיים, הוא בתפקיד מאוד אינטנסיבי אז אין לו הרבה זמן לדבר איתי כל יום. אין לי חברות באמת טובות ששולחות לי הודעה או מתעניינות בי רק אם הן צריכות ממני משהו. (גם עוד לא סיפרתי שאני בהיריון..) אני לא יוצאת הרבה מהבית בגלל שאני מפחדת להידבק בקורונה, אז אני גם עדיין בחל"ת. אני מרגישה פשוט לבד בעולם. אני מרגישה איך התקף דיכאון מחלחל בי עמוק, אני לאחרונה כל יום בוכה מפחד כי דיממתי שבוע שעבר ואמרו לי שיש לי "הפלה מאיימת". אני בלחץ כל פעם כשאני בשירותים שלא אראה דם. אני פשוט יושבת בבית חסרת מעש בזמן שכולם מטיילים להם ומבלים. אני מאוד אוהבת לטייל לעשות דברים, אבל א. אין לי עם מי. אני פשוט לבד. וב. הקורונה הזאת מפחידה אותי וגם עם ההפלה מאיימת אמרו לי שאני חייבת לנוח בבית. אני כבר משתגעת. רוצה שבעלי יחזור הבייתה שיהיה איתי בצורה נורמאלית. אני מרגישה בודדה בעולם הזה. אני אצל ההורים שלי עכשיו, והם האחרונים שבכלל ינחמו אותי ושאני אוכל לבכות להם. הם לא יודעים לעודד אותי. אני מרגישה שכל ההורמונים משתלטים עליי. ב"ה אני לא ככ סובלת מתופעות של ההיריון אבל מה שכן התחושת בדידות הסאת חונקת אותי ולפעמים פשוט לא בא לי לחיות ולהביא לעולם ילד שיחיה בעולם כזה קשה. ככ פחדתי מהרגע הזה שההורמונים ישתלטו עליי והדיכאון יחזור כמו שהיה לי כשהייתי בתיכון. אני לא אתפלא אם גם אחרי הלידה אני אסבול מדיכאון. אני ממש סובלת. ממש. ואין לי מילים לנחם את עצמי כבר. סליחה שאני ככה פורקת ומתפרקת פה, אבל מרגיש לי שאתן הברירה האחרונה שלי שבכלל יקשיבו לי ויצליחו להבין מה אני עוברת.. אני בסהכ בשבוע 10. לא יודעת איך אשרוד עד סוף ההיריון.

מישהי יודעת מאיפה אפשר להשיג ריבת אתרוגים?