היי בנות מנסה להבין כמה דברים לגבי הירדמות עצמאית, הבת שלי בת 5 וחצי חודשים התחלנו השבוע הרדמה עצמאית אחרי שנרדמה רק בנדוד המיטה/בהנקה. השאלה היא כזאת- מה נחשב לשיטה שנותנת מענה לבכי? אני מניחה אותה במיטה אחרי טקס שינה עם מוצץ, היא לא מרוצה כמובן ומתחילה קצת להתלונן ולבכות, אני יוצאת וכנסת ממש כל שניה לחדר ללטף ולהרגיע אותה ולהראות לה שאני פה . היא מצליחה להרגיע את עצמה די מהר יחסית וגם נרדמת. ומיום ליום זה הופך יותר קל, אשמח להערות/הארות והאם זה מענה לבכי כמו שצריך תודה ♡
אמהותאמהות
💬14 תגובות

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 במאי 2022 בשעה 19:05
זה אכן מענה לבכי לתת לה קצת לבכות לאט לאט היא תתרגל להרדם לבד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 במאי 2022 בשעה 19:29
הבעיה בהירדמות עצמית זה שאת כאילו נותנת מענה לבכי אבל לא לצורך . ואני אפילו לא הכנס איתך למה קורה מבחינה היתפתחותית סביב הגיל של הילדה שלה וכמה נזק ה"לימוד" הזה עושה לה. אבל אם הלב שלך מאפשר לך לתת לה לבכות ולא מתכווץ ,אז איפה הבעיה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 במאי 2022 בשעה 19:37
מה ? לא הבנתי מה זה מענה לצורך? הרי אם ארים וארדים אותה אז בעצם לא עשיתי כלום, וללמד אותה הירדמות עצמאית בסופו של דבר זה לטובתה. דבר שני איפה הבנת ממה שרשמתי שאני מאפשרת לה לבכות? יש בכי ויש בכי רשמתי בפירוש שאני נכנסת ומרגיעה ומראה לה שאני נוכחת ואני שם לצידה. זה לא עניין בכלל אם הלב שלי מתכווץ או לא כי אני לא משאירה אותה לבדה לבכות עד שמתעלפת מעייפות. השאלה שלי היא בסך הכל אם אני עושה את זה נכון או לא ואם יש עוד דרכים שאולי יעזרו לי ולה יותר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 במאי 2022 בשעה 19:43
את מבינה בכלל שמדובר בתינוקת שרק הרגע יצא מהרחם שלך ואת רוצה "ללמד" אותה משהו כשכל מה שהיא רוצה זה את הריח של אימא שלה במיוחד עכשיו כשהיא מתחילה להבין שהיא ואימא זה לא אדם אחד ומתחילה לה חרדת זרים...מה טוב בשבילה שהיא מבינה שהיא זקוקה לחום ומגע וכל מה שהיא מקבלת זה שניה שאימא שמה עליה את היד ואומרת לה "אני פה" ואז שוב נוטשת אותה לבד ? ושוב מדובר פה בתינוקת שרק לפני חודש בתחילה בגלל להבין שהיא רואה דברים

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

התבשרנו שיש לנו בת... צריכה תמיכה הריון ראשון, אני הייתי בתחושה מההתחלה שיש לנו בת למרות שמאוד רציצי בן בשביל בעלי וגם כי אצלנו במשפחה מתלהבים יותר שמבשרים על בן. כן פרימיטיבי מעצבן ומיותר אבל זה תקוע בראש עובדתית. רציתי גם מאוד לזכות בפדיון הבן. היינו בשקיפות לפני שחןשה שבועות והרופא אמר שעדיין לא רואים מה המין. שבוע לאחר מכן היה לי ביקור אצל הרופא נשים שלי ובעלי גם הגיע ןבקשנו אולטראסאוונד על הדאך אולי יראה כבר את המין זה היה שבוע 13 פלוס 4. עשה לנו ואמר שנראה לו שזה בן. באמת ראינו מלמטה את הרגליים והיה נראה שיש שם בולבול. התרגשנו נוראאא וסיפרנו למשפחה שכנראה זה בן. שהתרגשו עוד יותר. אבל עדיין אמרתי שלא בטוח כי זה מוקדם לפי דברי הרופא. עברו שבןעיים.. כל הזמן הזה אנחנו בטוחים שיש לנו בן. הגענו לסקירה התבשרנו על בת ראשונה! היינו קצת בהלם... ברור שאני הכי שמחה בעולם ובעיקר שהכל תקין ברוך השם!! אבל יש צביטה כזאת... שבועיים הכנתי את עצמי שזה בן. וגם בעלי.. והוא כל כך רצה בן ראשון. תמיד אמרו לנו בטוח יהיה לכם בן... אני מרגישה שבעלי מבואס קצת וזה ממש משפיע עלי גם. הכניס לי מחשבות רעות לראש והמון אמוציונאליות והורמונים... הוא זרק לי רק שתסדרי איתה. זה כל כך פגע בייי והכניס אותי לעוד יותר סרטים... כי לי ולאמא שלי יש קשר טוב אבל ממש לא כמו שהייתי רוצה שיהיה. יש לי כעסים כלפיה.. וזה הציף אותי בדאגות איך אני אהיה עם הבת שלי.. בקיצור תעודדו אותי.. מרגישה הורמונאלית חסרת הגיון עם מליון פחדים ובאסה.
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות