משתמשת פורטי6 ביוני 2018 בשעה 10:42
התבשרנו שיש לנו בת... צריכה תמיכה
הריון ראשון, אני הייתי בתחושה מההתחלה שיש לנו בת למרות שמאוד רציצי בן בשביל בעלי וגם כי אצלנו במשפחה מתלהבים יותר שמבשרים על בן. כן פרימיטיבי מעצבן ומיותר אבל זה תקוע בראש עובדתית. רציתי גם מאוד לזכות בפדיון הבן. היינו בשקיפות לפני שחןשה שבועות והרופא אמר שעדיין לא רואים מה המין. שבוע לאחר מכן היה לי ביקור אצל הרופא נשים שלי ובעלי גם הגיע ןבקשנו אולטראסאוונד על הדאך אולי יראה כבר את המין זה היה שבוע 13 פלוס 4. עשה לנו ואמר שנראה לו שזה בן. באמת ראינו מלמטה את הרגליים והיה נראה שיש שם בולבול. התרגשנו נוראאא וסיפרנו למשפחה שכנראה זה בן. שהתרגשו עוד יותר. אבל עדיין אמרתי שלא בטוח כי זה מוקדם לפי דברי הרופא.
עברו שבןעיים.. כל הזמן הזה אנחנו בטוחים שיש לנו בן. הגענו לסקירה התבשרנו על בת ראשונה! היינו קצת בהלם... ברור שאני הכי שמחה בעולם ובעיקר שהכל תקין ברוך השם!! אבל יש צביטה כזאת... שבועיים הכנתי את עצמי שזה בן. וגם בעלי.. והוא כל כך רצה בן ראשון. תמיד אמרו לנו בטוח יהיה לכם בן... אני מרגישה שבעלי מבואס קצת וזה ממש משפיע עלי גם. הכניס לי מחשבות רעות לראש והמון אמוציונאליות והורמונים... הוא זרק לי רק שתסדרי איתה. זה כל כך פגע בייי והכניס אותי לעוד יותר סרטים... כי לי ולאמא שלי יש קשר טוב אבל ממש לא כמו שהייתי רוצה שיהיה. יש לי כעסים כלפיה.. וזה הציף אותי בדאגות איך אני אהיה עם הבת שלי.. בקיצור תעודדו אותי.. מרגישה הורמונאלית חסרת הגיון עם מליון פחדים ובאסה.
הריון ולידה
💬17 תגובות
