משתמשת פורטי19 במאי 2022 בשעה 08:12
בואו נדבר על זה רגע… אולי תעזרו לי
אני בהריון שבוע 25 ויש ילד בן שנה ו9 בבית ואולי גם בגלל זה הרגשי נחיתות.
מרגישה שאני עובדת עובדת ואין לי חשק כבר לקום לעוד יום.
אני סייעת בגן מתעוררת כל בוקר ב6בבוקר נכנסת לעבודה ב8 (נסיעה ארוכה עד לעבודה) חוזרת הביתה ב16:20 ישר לילד כשהבעל עושה טובה שהוא מוצאי אותו מהגן.
ככה מראשון עד חמישי
בשישי ריצות לניקיונות וסדר בבית לשבת.
ואז ככה עובר הסופ״ש בבית כי הבעל לא זורם לצאת ולחוות קצת.
ואני פה מוצאת את עצמי רצה אחרי הילד לבדי
ואז שוב השגרה המעייפת מתחילה לה ממוצש..
מה עושים? איך משנים את ההרגשה הכבדה הזאת? ואיך קמים לשנות קצת שגרה.
אני על הקצה..
אין משפחה שעוזרת ותומכת מצד הם טוענים שגם הם עייפים.
ואני גרה רחוק מחברות שלי
וגם מרוב הרחק שנוצר עם הזמן כבר לא נעים לחדש קשרים..
יגידו כאן צאי לבד אם הילד אבל אז אני חושבת על כל שקל אם להוצאי או לא להוצאי (כי אנחנו בתהליך קנייה של בית) ואז גם יגיעו המריבות על הבעל על מה הוצאת ולמה.
בקיצור סליחה חפרתי אבל היתי חייבת לפרוק.
ותודה מראש על בזמן שקראתם את החפירה שלי
אמהות
💬3 תגובות
