התייעצות הסדרי שינה היי בנות לפי מה שקראתי בכמה וכמה מקומות מומלץ להניק בלילה לפחות עד גיל שנה, אתמול בלילה לראשונה הבאתי לקטנצ'יק בקבוק חלב שאוב ופלא הוא ישן לילה שלם עד 6 בבוקר, למניקות שבנינו עד כמה חשוב באמת להניק בלילה? או שאפשר לעשות הנחה קטנה ואחרי מקלחת להביא בקבוק חלב שאוב?( אציין שלפי מאמרים חשוב להניק בלילה גם בגלל איכות החלב וגם לצורך אספקת חלב) אבודה

פריחה לבן שלי הבן שלי 3 וחצי חודשים יצא לו פריחה כזו מחר אלך לרופא כמובן מישהי יודעת ממה זה? לא החלפתי לו כלום והוא מתקלח פעמיים ביום

סקירה שניה בנות אחרי סקירה שניה ישנם עוד בדיקות שצריך לעשות? נגיד עוד פעם דם וכאלה??

הערות מעצבנות של בני משפחה איך אתן מתמודדות עם זה? כל אלה שחיים בסרט שהם מומחים לצרכי תינוקות ומוצאים לנכון להעיר הערות בסגנון "קר לה" ,"חם לה", "אתם חייבים להחליף לה מוצץ" "היא נראית רעבה" וכו' זה מרתיח אותי! ומה שהכי מעצבן זה שרוב ההערות האלה אני מקבלת מההורים שלי! ראבק, שחררו ותנו לי ללמוד להיות אמא, חלאס לדבר איתי כאילו אני בת 5 ואתם לא סומכים עלי. זאת התינוקת שלי, אני מרגישה אותה ויודעת הכי טוב מה היא צריכה. והדובדבן שבקצפת; היום נפגשתי עם אמא שלי. נזכרנו ביום הלידה. מראק ביקשתי מההורים משני הצדדים לא להגיע לפני שאלד כי יש להם נטיה להלחיץ. הייתי עם בעלי ודולה. נכנסנו לחדר לידה, עשו לי זירוז וישר שלחתי הודעה לאמא שלי שאנחנו "מתחילים" ונעדכן כשאלד כי אני כבר מרגישה צירים. ושאם אנחנו לא מדברים איתם, אין צורך להתקשר ולדאוג, כי כנראה שזה לוקח זמן, בכל זאת לידה ראשונה. ילדתי בשעה 1:50, שעה לאחר מכן כשהיינו בהתאוששות בעלי שלח להורים שלי הודעה ותמונה של התינוקת. מיותר לציין כמה בעלי היה נרגש, ובהתחלה שקוע בי ובלנסות לעזור לי במה שאפשר, ואז כשתפרו אותי היה עם התינוקת. קיצר אתן בטח מבינות שהדבר האחרון שהוא חשב עליו במהלך הלידה ובשעה הראשונה אחרי הלידה - זה לדבר עם המשפחה. הוא היה איתי ועם התינוקת. אז היום אמא שלי אמרה לי משפט שעיצבן אותי בטירוף; "טוב שבעלך עשה טובה ונזכר לשלוח לנו הודעה שילדת" 😳 עניתי לה "סליחה באמת שהיה לו דברים יותר חשובים לעשות מלשלוח לך הודעות במהלך הלידה. מי שישמע לשלוח הודעה שעה לאחר לידה זה קטסטרופה". ממש נפגעתי מהמשפט הזה. במקום לשמוח שבעלי דאג לי והחזיק לי את היד כל התהליך, וממש תמך בי וחיזק אותי, ואז דאג לתינוקת, היא זורקת לי את המשפט המעצבן הזה!!! אין לי כבר כוחות לזה. איך הייתן מגיבות?

קצת עצבנית ומתוסכלת! זה לא מתאים לי... מרגישה שאני מאבדת את עצמי... בקושי יוצאת מהבית כל היום סביב הילדים הבית הבעל חמותי ואבא שלי צריכה לדאוג לכולם באמת שעושה את זה בהכי אהבה בעולם הם החיים שלי אוהבת אותם בכל חלק בגופי...אבל איפה אני? איפה ההנאות שלי? איפה השחרור שלי בשביל הנפש שלי? אני בנאדם שמח ואופטימי כל הזמן מרגישה שזה הולך לי לאיבוד בחיים הקשים האלה.. והאדון החמוד שלי מה איתו? הוא יצא מתי שבא לו בלי לתת דין וחשבון או לדאוג מה יהיה עם הילדים כי זה מובן מאליו שאני איתם (הולך לדוג, לחברים,לבלות עם אבא שלי😬 ובכללי הוא היפראקטיבי אז כל היום בא והולך).. מרתיח וקצת עצוב. יש מצב גם שההורמונים משפיעים אבל באמת חושבת שאף אחד לא יותר טוב ממני(ברור שיש ויתורים) אבל מגיע לי גם את הזמן שלי עם עצמי עם כל הכבוד לכולם. פרקתי תודה ! שבת שלום אהובות שלי ❤

היי בנות, שאלה, איפה אתן מניחות את הבייבי במהלך היום נניח אתן מבשלות וכו, טרמפולינה ואוניברסיטה מספיק? או שכדאי לשים עריסה גם בסלון?