היי בנות הילדה שלי ישנה איתי בחדר בעריסה, בלי קשר יש לה חדר ובחדר יש מיטת תינוק גדולה יותר. הבנתי שכשהתינוק מתהפך זה כבר מסוכן להיות בעריסה כי היא קטנה ומעבירים למיטה, עכשיו הנה השאלה, אין לי מקום בחדר למיטת תינוק החדר שלי ממש קטן נכנס בו רק המיטה שלי, מה אצטרך לעשות? להעביר אותה לישון בחדר שלה לבד? זה מרגיש לי לא נכון להעביר אותה בגיל קטן וגם ראיתי שההמלצה היא עד גיל שנה לישון עם ההורים. מה אתן ממליצות?
הריון ולידההריון ולידה
💬11 תגובות

תגובות (11)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במרץ 2022 בשעה 20:29
.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במרץ 2022 בשעה 20:33
...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במרץ 2022 בשעה 20:37
יכולה לשתף איפה קראת את ההמלצה לישון עם ההורים עד גיל שנה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 במרץ 2022 בשעה 20:38
אני השארתי אותו בעריסה עד גיל 5.5 חודשים כשכבר היה צפוף לו.. לא ראיתי סיבה להעביר. למה התהפכות מפריעה לעריסה? בגיל 5.5 חודשים העברנו אותו לחדר לידנו במיטת תינוק. קארין, זו ההמלצה של משרד הבריאות בארת וגם של ארגוני הבריאות העולמיים.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור לידה לא כמו שתכננתי אבל הכל מאת ה' אז ככה: יום שבת בצהריים מרגישה צירונים מושכת בבית על כדור פיזיו, בגלל לחץ קבוע בבטן הומלץ ללכת למיון, מגיעה למיון אומרים לי נשמה את בלי פתיחה צוואר ארוך לכי הביתה, הולכת הביתה אומרת זיבי עכשיו אני הולכת בגלל צירונים שוב. מפה לשם הולכת לישון קמה ב12 בלילה מצירים , מנסה לתזמן אבל בגלל שזה הריון ראשון קשה לי טיפה , 2 ורבע יוצאת הפרשה דמית בניגוב, אומרת אולי התחלה של פקק, חצי שעה אחרי זה מרגישה כאילו משהו נפתח לי הולכת לשירותים והופהה ירדו המים , מרגישה מבסוטה ומצד שני בוכה מכאבי (מסתבר שאין לי כוח סבל בשיט) מגיעה לבית חולים עושים לי מוניטור אני עלק אומרת לבעלי נו איפה הרופאה אני מפחדת לא להספיק אפידורל (אופטימיות של לידה ראשונה), מגיעה רופאה בודקת אותי אומרת לי פתיחה חצי ולא בטוחה שירדו המים, שולחת אותי להסתובב ולחזור עוד שעה ואני ? בוכה על מר גורלי ולמה זה מגיע לי אחרי שעה חוזרת לא מצליחה לעמוד לא לשבת ולא לשכב, בעיקר רוצה לקבור את עצמי. מפה לשם אשפזו אותיי ללילה ביולדות ואני בוכה, מקללת את בעלי, אומרת לו פעם הבאה דרך פונדקאית, מתכננת תוכניות התאבדות בקיצור לילה שחור מגיע הבוקר נכנסת לי אחות אומרת לי נעשה לך מוניטור ואני בוכההה איך מוניטור איך כואב ליייי, אומרת לי עלק לא רואה צירים אמרתי לה המוניטור שלך מקולקל! , 12 בצהריים יורדת לבדיקה אצל הרופאה היא רואה פתיחה 2.5-3 ואני ? ראיתי את אלוהי האפידורל, מפה לשם חוקן ויאלה לחדר לידה , מגיעה לחדר לידה ובוכהה שיביאו כבר את המרדימה שבשעה 13:30 מזריקה לי את הדבר הקסום הזה שהכניס אותי לסטלה רציניתתת שעתיים אחרי זה שמו לי פיטוצין , מגיע שעה 7 בערב בערך אני עם פתיחה 9 והראש גבוה, מתחילה ללחוץ להוריד אותו למטה , עד שעה 10 לוחצת לבדד כי הראש עושה מה בא לו ולא יורד מספיק, שעה עשר באה המיילדת ואז 50 דקות שאני רק נותנת כיפים לאלוהים וחוזרת לחיצות סיוט והופהה הוא יצא ואני בהלםם שמו אותו עלי והתאהבתי, פתאום קולטים שיש לו פגם בבטן , אומפלוצלה(המעיים שלו בחבל הטבור), לקחו לי אותו עם בעלי לרופא ילדים וכירורג ואני בינתיים בשיעור תפירה 2 רופאים תופרים לי חצי טוטה אחרי שעה סיימו עם התפירות ומספרים לי שהבן שלי בטיפול נמרץ בצום עובר מחר ניתוח ואני מנסה להיות אופטימית, ברוך השם הוא אחרי ניתוח עוד מקבל עזרה בנשימה אבל לא מורדם , שואבת לו ומקפיאה לרגע שיוכל לאכול ולקבל חלב אם וככה עברה הלידה שלי לא כמו שתכננתי אפס הפרדה וזמן ארוך סקין טו סקין והכל אבל הכל מאת השם נולד במשקל 3400 בשבוע 38+5
הריון ולידההריון ולידה
💬12 תגובות👍6 לייקים