ריבוי תנועות עובר אני שבוע 28 מרגישה את העוברית שלי המון פעמים זזה זה נוראמלי במיוחד בלילות

בנות שעשו מי שפיר בהר הצופים האם ממליצות? מי היה המדקר? ובאיזה שבוע עשיתן

עצובה 4 חודשים אחרי לידה ומרגישה שעשיתי את טעות חיי... הטעות ראשיתה בגבר איתו בחרתי להתחתן, לא מכיל, לא עוזר, עובד במפעל משמרות ערב ולילה ככה שרוב החודש אני לבד עם הילדה, רק אני מאכילה, מרדימה, מחליפה טיטולים, מקלחת, קמה בלילה גם בסופי שבוע, עושה טובה שמחזיק אותה שעה ביום וגם זה כי אני דוחפת לו אותה לידיים. אני יכולה ללכת לישון בוכה בלילה מתסכול, עייפות , תחושת חנק וחוץ מלהגיד לי "תיהי חזקה" וללכת לעבודה הוא לא עושה כלום. גם אם אני אכנס למיטה מוקדם והוא יישב בסלון והיא תתעורר הוא לא יגש אליה.. ברקע אירועים שגם גרמו לחוסר אמון מוחלט שלי בו שבמהלך ההריון גיליתי שהוא בקשר עם עובדת מהמפעל שלו שמכירה ממנו ב 15 שנה, קשר שטען שהוא אפלטוני רק חבל שהוא נעשה בסתר... הלכנו לטיפול בדיעבד אני יודעת שהוא פשוט ידע להגיד את הדברים הנכונים... לא מזמן גיליתי שבאותה תקופה הוא גם התכתב ודיבר עם עוד בחורה שעושה רושם שהמקצןע שלה זה זונה וטען שזה בשביל חבר(החבר אישר שזה היה בשבילו) . מצד אחד מרגיש שיש פה אהבה ענקית לפחות מצידי והוא טוען שאוהב מאוד מצד שני יש ימים שאני פשוט שונאת אותו. מרגישה לכודה... אני בדיכאון, ממורמרת, מרגישה מכוערת ומגעילה ופשוט לא שווה. יש רגעים שאני חושבת לעשות סוף להכל אבל אין לי אומץ. אני לא יודעת מה ישרוט את הילדה יותר זה שאני אהיה נוכחת בחייה או זה שלא אהיה שם כי פשוט אין לי כוחות להתמודד יותר עם שום דבר. אמורה לחזור לעבודה עוד חודש וחצי בידיעה שאני לא רצויה שם ויפטרו אותי ברגע שיוכלו . לאן שאני לא מסתכלת הכל חרא. יש רגעים שפשוט אין לי סבלנות לילדה, לא יכולה לשמוע אותה, לא יכולה לראות אותה... לא אפגע בה בחיים אבל פשוט מרגישה שאין לי כוחות להתמודד.

אין מי שיהיה איתי אז אני ממש לקראת הלידה ויש מצב גדול שירצו לזרז אותי בבית יש 3 ילדים קטנים בני 1.6 אין לי משפחה וגם החברות שלי לא בקשר איתי והיחידה שבקשר היא אם חד הורית שגם היא לא יכולה לבוא בעלי יצטרך להישאר עם הקטנים בבית... בכל דבר בעלי הייה איתי כל חולי כל ניתוח כל אישפוז הכל הכל הוא הבן אדם הכי תומך שיש והפעם לא יהיה איתי יש לנו אפשרות כספית להביא בייבי סיטר וכ'ו אבל הילדים יבכו את נשמתם ואני לא מוכנה לזה כי לידה זה ארוך מאוד ואין סיכוי שאסכים שהילדים יהיו עם מישהי י זרה וידעו עד שאחד מאיתנו יחזור הם עוד ממש קטנים ולא מבינים... שוקלת לקחת דולה רק בשביל שתיהיה איתי מישהי מפחדת שאצא פתטית אשכרה אשלם למישהי שתיהיה איתי זה הכי לא אני הכי לא מתאים לי בדרך כלל אני זאת שבאה לעזור אני זאת שתמיד רצה ראשונה להיות עם מי שצריכה עזרה והנה הגיע שלב שם עם ראשונה בחיי שאני זקוקה למישהי ואין אף אחת לידי 2 חברות טובות שלי רבו איתי על שטויות אחת רבה איתי על טיסה שביטלתי כי הילדים היו חולים (היא רווקה ללא ילדים אז לא הבינה אותי) והשניה רבה איתי על משהו שאני מתביישת בו בכלל שחברות טובה כל כך נגמרה בגלל משהו מאוד מאןד מטופש אבל מה שהיא אמרה לי בעקבות זאת נורא פגע בי אז זה נגמר... מעבר לזה שאר חברות שלי לא באמת קרובות ואני בקשר איתם בעיקר בפייס אז לא אתקשר לבקש שיהיו איתי בלידה מרגישה שזה ממש לא הוגן באמת שלא מגיע לי... אני כל כך מנסה להיות בסדר עם כולם באמת מהלב לא לשפוט לא לרכל תמיד תמיד מנסה להבין את המקום שהאדם שמו לי נימצא בו ותמיד בסוף יוצא שאני לא בסדר יוצא שכועסים עליי אוףףף נורא מבאס מכל חברותיי אני הראשונה שהביאה ילדים הראשונה שהתקדמה לכיוון משפחתי ואף אחת מהן לא הבינה אותי אותה תמכה בי והיום כשהן אימהות בעצמן פתאום מבינות אבל הקשר כבר אבד ונשבר וזה עצוב לי ממש מבאס אותי שאין לי אף אחת אמא שלי בחרה בדרך חיים מסויימים שאני לא מסכימה איתם אז אנחנו לא בקשר היא חייה עם עבריין וכל שני וחמישי באים אליהם משטרה ואני לא מוכנה לקחת בזה חלק זה לא מתאים לי אבא שלי חיי עם איזו מישהי ששואבת ממנו כספים אפילו קנה לה בית ולי לא עוזר בכלום 😢 אין לי אחים או אחיות אין לי דודים ואין אף אחד בעלי עובד והקרע בעבודה בשביל שיהיה לנו הכל בבית וחוזר הביתה עייף נורא אז גם איתו יש קושי מצד אחד חסר לי יחס מצד שני זה לא הזמן לבקש אותו הוא באמת עושה מעל ועבר... וזהו בנות תעריכו את מי שנימצא סביבכם גם אם מעצבנים אתכן או מתערבים לכן זה רק מדאגה וזה נחמד לדעת שיש מי שדואג.

משהו להתקפי גזים חוץ מליקצק?? 🙏🙏🙏🙏🙏 **לא מה שנותנים לפני האוכל אלא ממש להתקפים**

כל מיני כאבי מתיחה ודקירות בבטן כאבים מוזרים שבוע 27 זה נורמאלי?