מעניין. עוקבת..

גמלתי אותו כשהיה בן שנתיים ו8. באפריל כבר היה גמול לגמרי בלי פספוסים. התחלתי מהחורף, הלכנו ביחד לקנות ישבנון, כל פעם הזמנתי אותו איתי לשירותים לראות איך "ילדים גדולים" מתפנים. אחר כך התחלתי בשיתוף פעולה עם הגננת לשאול אותו כל 20 דק'- חצי שעה אם בא לו ללכת לשירותים ובמקביל כשהיה בבית הורדנו טיטול עד השינה, בגן עדיין היה עם. אחרי שכבר הראה שליטה בבית ונכונות להיכנס לשירותים כל פעם כשיש לו פיפי התחלנו גם להוריד בגן. לגבי הלילה אחרי שקם במשך כמה ימים עם טיטול יבש גם הורדנו בלילה. כמה טיפים- לא לתת מתנות או לשחד, להעצים במילים כמה הוא אלוף, למחוא לו כפיים גם אם רק ישב על האסלה ולא יצא כלום זה מצוין ולהחמיא לו על זה. לא לכעוס אם מפספס, להגיד לו שזה לא נורא אבל עם זאת להגיד לו נכון שזה לא נעים? כשעושים בשירותים זה יותר נוח ונעים, גם לך וגם לאמא/אבא. אם יש שטיחים בבית זה הזמן לקפל אותם ולהצטייד בהרבה בגדים ותחתונים להחלפה. בהצלחה 🙏

גמלתי בגיל שנה ועשרה חודשים, זה היה חופש מהגן. כמובן שלפני דיברנו על זה, היא הייתה אומרת שיש לה פיפי, הייתה רואה אותי נכנסת לשירותים. הלכנו יחד איתה לבחור סיר וישבנון וספר גמילה. אני הורדתי חיתול לגמרי, לא עשיתי בהדרגה. שבוע וחצי הראשונים הזכרתי לה לגשת לשירותים או לומר אם יש, כמובן שהיו פספוסים אבל גם הצלחות. לאחר מכן לא הזכרתי, חיכיתי שיבוא ממנה, אם הייתה מפספסת הייתי אומרת לה לא נורא פעם הבאה נלך לשירותים ופשוט החלפתי לה תחתון ומכנס. דרך אגב אני עוקבת באינסטגרם אחרי מלי דיין mali dayan היא מסבירה שם על תהליך הגמילה וחוץ מזה שהיא מהממת ותמיד עוזרת בכל שאלה. בהצלחה!

אהה ועוד משהו נוסף שלדעתי הוא גם חשוב, מעבר למוכנות של הילד חייב גם את המוכנות של ההורים, תהליך גמילה הוא לא פשוט יש פספוסים וצריך להיות רגועים ומוכנים לזה.