את לא צריכה להרגיש רע, אלה מחשבות שלדעתי עוברות לכל אחת. אני מאוהבת בילדים שלי ברמה מטורפת, ועדיין אני מאוד מתגעגעת לתקופה שלפני, הספונטניות, החופשיות, הלוז שאת מתכננת לעצמך... כל החיים שלי השתנו מאז שאני אמא. וב"ה על כך. ואגב, אני לא חושבת שזה קשור לגיל, ילדתי את הבן הראשון בגיל 30.... אני כן בעד לצאת לחופש מדי פעם בלי הילד/ים, כולנו צריכות את זה.

המחשבות שלך לגיטימיות, אל תרגישי רע...אין פה אחת שלא מתגעגעת לחופש, לזמן שינה ולאי תלות, הגיוני :) אבל בסופו של דבר מבינים שהחיים בלי ילדים די ריקים, נוחים יותר אבל ריקים. תהיי בטוחה שהרבה היו שמחות להתחלף איתך. אז בכיף שלך תתגעגעי למה שהיה קודם (אפשר להשאיר לפעמים אצל סבתא/קרוב משפחה/בייביסיטר ולהנות מהחופש לזמן מה) אבל הכי חשוב- תעריכי את מה שיש לך- עולם ומלואו.

ההרגשה שלך מובנת לגמרי! וכמעט לכל אחת יש את המחשבה הזו.. אבל כמובן שזה עובר..וזו המציאות החדשה שלנו כאימהות ואנחנו בסופו של יום מברכות על זה וכל כך שמחות . בידיוק לפני כמה שבועות, בשבת , אני ובעלי חשבנו לעצמנו לרגע..איזה משעמם היה לנו בשבתות לפני שהבאנו ילדים..כאילו מה עשינו כל היום?!? (אנחנו שומרים שבת ועוד במושב..) ישנו?! נחנו?! וחשבנו איזה כיף שיש אותם בבית ..הם ממלאים את הבית, אותנו .. אנחנו פשוט לא יכולים לדמיין את עצמנו בלי הילדים... נכון, זה לא קל ויש הרבה רגעים קשים ומתישים בגידול שלהם..ועם זאת..פשוט אי אפשר בלעדיהם! וזה הדבר הכי כיף בעולם! שאנחנו ממש מוותרים על כל החופש שהיה לנו לפני בשבילם! לאהבה ללא תנאים שזה הדבר הכי יפה שקיים! וכמובן, שאם יש את האפשרות לזמן איכות שלך עם בעלך לבד אז כמובן לנצל..זה חשוב !

תודה בנות,אני מעריכה מאוד שיש לי אותו, ותודה לאל על המתנה, רק שהיה מפריע לי המחשבות האלה וגורמות לי להרגיש לא טוב עם עצמי.