אני מעלה פוסט שקראתי בפייסבוק תקראו ותמיד תסמכו על האינטואיציה שלכן! ערב יורד על ירושלים, אבל אני בחדר שהוא מעל מושג הזמן רק בחיבור מפחיד בין החיים למוות. חדר לידה מספר 4 שופץ ממש הרגע, ובטעות השאירו את השעון על הקיר ממש מול מיטת היולדת. אני לוחצת בכל הכוח "רק עוד פעם אחרונה" כבר יותר מארבע שעות. הצוות כולו סביבי. בעלי מחזיק לי את הגוף וגם את הנשמה מלהישבר, ואני נוגעת ממש ממש בנקודת השבר בין הרצון הגדול לוותר על הכל ובין החיים שחייבים לצאת ממני. בשעה 18:20 מסביר לי הרופא הבכיר שאין ברירה, אנחנו כמעט ארבע וחצי שעות בצירי לחץ. חייבים ואקום. ואני? אני כבר מוכנה שיעשו הכל רק שיוציאו ממני את התינוקת הזו. 18:25 הילדה שלי מונחת לי על הבטן, מייללת יללה קטנטונת כמו של חתלתול ודוממת. פרק הזמן הארוך ביותר בחיי היא חצי השעה שבה היא הייתה רחוקה ממני, שקטה מידי בשביל תינוקת שפרצה החוצה לחיים רק הרגע. אני יודעת. בשלושת הימים בהם ביליתי בחדר הלידה שמעתי עשרות תינוקות צווחים בזעקות עצומות של יציאה מהחושך לאור. הילדה שלי שקטה מידי. ואני בחושך. ערומה מבגדים ומכוחות רטובה מזיעה ומדם נתפרת עוד ועוד כדי לסגור את הקרע שקרעה בי היציאה מתוכי מחזיקה בשני קצוות החוט שבין יאוש לתקווה. אילמת מבכי ומתקוה. *** והנה מתוך הדמדומים נשמעת הזעקה. חזקה ומתוקה יותר מכל קול שבעולם. הילדה שלי מונחת עלי סוף סוף בבכי נצמדת אל הגוף שלי פועמת איתי ביחד. עכשיו אנחנו רטובות שתינו מדמעות ועוד דמעות ועוד דמעות. שלוש שנים. שלוש הפלות. שלושה ימים ברצף בחדר לידה. שלושים ושש שנים שחיכיתי לה. והנה היא הגיעה. אחרי ציפייה בלתי נתפסת, עברה לתוך חיינו בשער כל כך מכאיב. לא יכולתי לדעת אז שהכאב לא נגמר ביציאה מחדר הלידה עם תינוקת קטנטנה ומושלמת. *** הימים שאחרי הלידה היו ימים שהמוח שלי הולך ומטשטש לי. ככה אולי פועלת הדחקה. שינה של שלוש שעות בכל יממה. ניסיונות בלתי נגמרים להנקה שברובם לא צולחים. התינוקת שלי מחוברת למוניטור 24 שעות ביממה, רחוקה ממני מרבית היום בשל ירידות סוכרים. בתינוקיה של יולדות ב, היא תחת אורות של ניאון אני תחת מבטים בוחנים מרגישה לא ראויה ולא יודעת. כואב לי לשבת. כואב לי ללכת. כל תנועה היא כאב בתפרים הרבים מספור ובגוף המותש. הבת שלי חלשה וגם אני. חלשה אולי כפי שלא הייתי מעולם.

שמעתם מה קרה סתם חיפשתי כותרת מעניינת שתכנסו ותענו לי על השאלה בבקשה.🤗 שמישהו יסביר לי אחת ולתמיד כמה זמן נמשך הביוץ עצמו מבחינת חלון הזדמניות. והמחזור שלי כמעט סדיר מגיע תמיד באיחור של יומיים נניח החודש קיבלתי ב9 אז חודש הבא אני יקבל ב11 וכן אלה..אז שאני עושה תספירה איך אני סופרת? מהיום הראשון שקיבלתי וסת או מהרגע שנגמר לי הוסת כדי לדעת כל מה זמן אני מקבלת.

שקיפות עורפית זה בסדר לעשות את הבדיקה בשבוע 13+4?

סייבקס מיוס שחור או אפור? איזה מהם יפה יותר לדעתכן?

תינוק בן שבוע -תמל אמור לאכול 60 אבל אוכל לי 40 פלוס מינוס לא מוכן יותר מזה מה.עושים? זה תקין?

הי בנות, מחר יש לי ביקורת (שבוע 40+4) ואני ממש לחוצה לקראת הבדיקת פתיחה שזכורה לי מהביקורת הקודמת כמשהו כואב ברמות. יש למישהי טיפים לתת לי איך להתמודד עם זה?