בעלי עובד קרוב לבית (בערך 5-6 דקות הליכה) ובדרכ צהריים אני מביאה לו ..עכשיו אני בחודש תשיעי והוא יודע שכבר כואב לי וכבד לי אבל בכל מקרה אני משנה קצת אווירה מתלבשת וזה וגם שזה קשה לי זה באמת עושה לי טוב לראות אותו נהנה מהאוכל שלי ומזה שאני מבקרת אותו ככה במהלך היום.. היום בבוקר בכיתי לו שכואב לי אבל אמרתי לו שבצהריים אני אגיע .. שאלתי אותו מיליון פעמים אם הוא רעב והוא אמר לי שלא והכל בסדר .. בכל מקרה אז הכנתי אוכל שיהיה לו שיחזור הביתה.. אח''כ ראיתי בטלפון שלו שיחה עם אמא שלו שתודה על האוכל .. אני יודעת שאחרי הכל הוא לא רצה להטריח אותי והוא חשב עליי אבל למה אני ככ עצבנית מזה?
הריון ולידההריון ולידה
💬19 תגובות

תגובות (19)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 במרץ 2022 בשעה 19:09
למה באמת? אולי כי את וחמותך ביחסים לא משהו? ובכללי כל הכבוד לו שהתחשב בך. זה לא מובן מאליו.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 במרץ 2022 בשעה 19:11
bbb זה כאילו מהקטע שהוא לא אמר לי מאמי אני לא רוצה שתטרחי , הוא השתמש בזה שהוא לא רעב אבל באותו זמן פנה למשפחה שלו שתביא לו..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 במרץ 2022 בשעה 19:11
ככה זה, אנחנו הורמונליות ומגיבות לא בהגיון. תגידי לו שאת מבינה שהוא עשה את זה כי הוא דאג לך, אבל את עדיין עצבנית על זה. ותגידי לו שאת יודעת שזה לא הגיוני, אבל ככה את מרגישה ותאשימי את ההורמונים (כי למה לא? 😉) אם תוציאי את זה תרגישי כבר טוב יותר...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 במרץ 2022 בשעה 19:13
כי כנראה הוא ידע שאם היה אומר לך שלא תטרחי ושהוא רעב היית באה בכל מקרה... אני חושבת שכל הכבוד לו שהתחשב בך ולא הייתי עושה מזה סיפור

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ממש סובלת באירועים המוניים עם הילד! שלום לכולןן! יש לי ילד בן שנה.. לפני שהוא נולד תמיד הייתי בן אדם שמעדיף את השקט שלי ואת הבית. אני רגישה מאוד וחווה את כל הרעשים והעומס כהצפה רגשית מאוד חזקה. ובחיים בחיים בחיים לא הייתי יוצאת כשהיה איזה משהו ציבורי בחוץ, כמו יום העצמאות פורים וכו'. ממש סובלת מהאווירה ההמונית ולראות את כל מי שאני מכירה ברחוב. לא מתחברת בכלל.. זה באמת גורם לי סבל! אבל עכשיו כשהילד קצת גדל ומתחיל להבין אני מרגישה מחוייבת לקחת אותו לדברים האלה! היום הייתה העדלאידע.. התלבטתי ממש אם לקחת אותו כדי שיראה את התחפושות והאקשן אבל ידעתי שאני הולכת לסבול מהצפיפות ולפגוש את כל העולם. ובאמת ממש ממש ממש התלבטתי ובסוף זה היה חזק ממני והחלטתי להישאר בבית.. ועכשיו אני מרגישה ממש חרא עם עצמי כי כל האמהות של הילדים שלי לקחו אותם, אבל באמת מי שמכיר אותי יודע שאני בדברים האלה כמו דג מחוץ למים.. אין לי בעיה לטייל איתו בכל מיני מקומות רק לא בימים האלה הספציפיים שכל העולם בחוץ.. ומה יהיה בהמשך כשיגדלו הילדים כמה אוכל למנוע מהם את הדברים האלה.. כמה זה נורא שסבתא שלו תיקח אותו? היא מתנדבת לזה בכיף.
אמהותאמהות
💬6 תגובות