הרמת בית חזה הבת שלי בת חודשיים. מרימה ראש ומתקשה להרים בית חזה. שמתי לב שהקושי שלה נובע מזה שהיא משתמשת בעיקר ביד הימנית. איך גורמים לה להשתמש גם בשמאלית ולא להישען רק על הימנית??? מישהי נתקלה בזה??? מה עושים? ניסיתי לשבת מאחוריה ולכוון את המרפקים שלה לרצפה אבל היא מתעצבנת וישר מפסיקה לנסות... כאילו היא לא רוצה שיעזרו לה חחחח

תגובות חסרות טאקט בנות יקרות, אני קוראת כאן לא מעט פוסטים ותגובות... הרבה שיפוטיות, הרבה ביקורתיות. המלצות מיותרות. תתחילו לחשוב לפני תשובה שאתן עונו. למישהי. תקראו טוב מה שקראתן לפני שאתן עונות. ובבקשה בלי פרשנויות מיותרות. שיהיה לכולן הריון קל ומשעמם. קחו לתשומת ליבכן. ראיתי כאן לא מעט תגובות מיותרות כאלו תנשמו!!!

לידה בצל הקורונה, מה אתן מתכננות לעשות? בנות שילדו לאחרונה/ עתידות ללדת בקרוב.. מה אתן מתכננות לעשות לגבי מפגש עם ההורים שלכן? אמא שלי בחל״ת כבר כמעט שבועיים אבל אבא שלי יוצא לעבודה והם גרים יחד. אני תוהה כמה זה אחראי מצידי שהיא תבוא אלי אחרי הלידה הביתה לראות את התינוקת.. מצד שני אני לא מסוגלת לחשוב על תרחיש שהיא לא תראה אותה.. גם ככה היא לא תהיה איתי בלידה אז גם לא תראה את הנכדה שלה? אני ממש אובדת עצות 😢

בנות עם פיגמנטציה מההריון/ או לא מההריון… ניסיתןמשחת גליקמן מרופא עור ועבר לכן?? ניסיתן טיפול אחר שעזר??

לדעתכן אחרי בדיקת דופק ושק הריון בעזרת השם אפשר לספר לסביבה הקרובה רק? אחים וגיסות ההורים כבר יודעים.

טוב אז סיפור הלידה שלי... שבוע 38, שום סממן ללידה, שבוע שעבר יום שני, החלטתי שזהו שאני יולדת תוך יום יומיים כזה.. נכנסתי למיטה, אמרתי לבעלי שיתכונן להתפרע .. (עד כמה שאפשר ) סקס פרוע, לא עברו 5 דק', צירים, חשבתי שאני מדמיינת, אמרתי לבעלי שנלך לישון, הלכתי לשירותים חזרתי וניסיתי לישון, בעלי נרדם כל שניה אני מעירה אותו, הוא רצה ללכת מיד אבל אמרתי לו שאני מדמיינת, מפה לשם ככה 3 שעות התחלתי לתזמן להתבלבל וזה הגיע למצב שכל ציר אני נשכבת על הרצפה מרמת הכאב!!! ועדיין לא רציתי ללכת לבית חולים, כי לא רציתי להוציא את הבת שלי מהמיטה, בכל זאת אמצע הלילה.. בעלי פשוט התלבש ואמר לי אני לא שואל אותך את יולדת עוד שניה, התארגנו, לקחתי את הבת שלי להורים שלי, 4 בבוקר הגעתי לבית חולים פתיחה 5 !!! צירים מטורפים !!!! כאבים עזים ברמה שאי אפשר לתאר!! צרחתי לאפידורל, ולקח זמן, פעם ראשונה אפידורל לא עבד משום מה, לא ברור לי מה קרה שם, שוב הרופא שם לי אפידורל והצליח ב"ה. ככה כמה שעות הפתיחה התקדמה, סביבות 7 ועשרים-וחצי בבוקר המיילדת שאלה אותי את מוכנה ללדת? אמרתי לה ברורררר אמרה לי תקשיבי לי כל מה שאני אומרת לך את עושה, 7:44 הנסיכה המושלמת שלי בחוץ !!! אהבה ממבט ראשון ברמות קשות!!! אמאלה איזו תחושה!! ואז לצערי שמחתי מהר מידי, השילייה נתקעה, לא הצליחו להוציא, מפה לשם חדר ניתוח להוציא את השילייה, הוציאו תודה לאל, זה היה קשוח, מבהיל, בכיתי בלי הכרה, לא ראיתי את הקטנה כמעט אחרי הלידה, חדר התאוששות כמה שעות לבד בלי אף אחד... הלידה הייתה חלום והסתיימה בטראומה, תודה לאל אני אחרי עם נסיכה בידיים ומחלימה לאט לאט🥰