טוב אז סיפור הלידה שלי... שבוע 38, שום סממן ללידה, שבוע שעבר יום שני, החלטתי שזהו שאני יולדת תוך יום יומיים כזה.. נכנסתי למיטה, אמרתי לבעלי שיתכונן להתפרע .. (עד כמה שאפשר ) סקס פרוע, לא עברו 5 דק', צירים, חשבתי שאני מדמיינת, אמרתי לבעלי שנלך לישון, הלכתי לשירותים חזרתי וניסיתי לישון, בעלי נרדם כל שניה אני מעירה אותו, הוא רצה ללכת מיד אבל אמרתי לו שאני מדמיינת, מפה לשם ככה 3 שעות התחלתי לתזמן להתבלבל וזה הגיע למצב שכל ציר אני נשכבת על הרצפה מרמת הכאב!!! ועדיין לא רציתי ללכת לבית חולים, כי לא רציתי להוציא את הבת שלי מהמיטה, בכל זאת אמצע הלילה.. בעלי פשוט התלבש ואמר לי אני לא שואל אותך את יולדת עוד שניה, התארגנו, לקחתי את הבת שלי להורים שלי, 4 בבוקר הגעתי לבית חולים פתיחה 5 !!! צירים מטורפים !!!! כאבים עזים ברמה שאי אפשר לתאר!! צרחתי לאפידורל, ולקח זמן, פעם ראשונה אפידורל לא עבד משום מה, לא ברור לי מה קרה שם, שוב הרופא שם לי אפידורל והצליח ב"ה. ככה כמה שעות הפתיחה התקדמה, סביבות 7 ועשרים-וחצי בבוקר המיילדת שאלה אותי את מוכנה ללדת? אמרתי לה ברורררר אמרה לי תקשיבי לי כל מה שאני אומרת לך את עושה, 7:44 הנסיכה המושלמת שלי בחוץ !!! אהבה ממבט ראשון ברמות קשות!!! אמאלה איזו תחושה!! ואז לצערי שמחתי מהר מידי, השילייה נתקעה, לא הצליחו להוציא, מפה לשם חדר ניתוח להוציא את השילייה, הוציאו תודה לאל, זה היה קשוח, מבהיל, בכיתי בלי הכרה, לא ראיתי את הקטנה כמעט אחרי הלידה, חדר התאוששות כמה שעות לבד בלי אף אחד... הלידה הייתה חלום והסתיימה בטראומה, תודה לאל אני אחרי עם נסיכה בידיים ומחלימה לאט לאט🥰