מיואשת מלחפש רופא נשים אני בקופות חולים מכבי, לא מוצאת רופא נשים טוב. חשוב לי שיהיה מקצועי אבל גם אנושי, זה הריון ראשון וחשוב לי רופא שיסביר את התהליך ולא יתן הפניה וינפנף אותי

מצב עכוז שבוע 35 פלוס 5 בנות לפני שהלכתי לישון בלילה התינוקת בעטה לי עם הרגליים ממש נמוך באזור קו התחתון וקיפלה אותי מכאבים אפילו בכיתי... לפני שעה שוב הרגשתי כאבים ולחץ בטוסיק... עכשיו קמתי שותה קפה אוכלת משהו מתוק היא לא מפסיקה לבעוט בי למטה ברמה שאני קופצת מכאבים ! קרה למישהי? אני לא לחוצה על המצב עכוז כי בע״ה עוד שבוע וחצי יש לי קיסרי מתוכנן...

אשמח אם מישהי תוכל בלי לשפוט עזרה בבקשה עם מזון והמטרנה לילד שלי המצב לא פשוט אשמח מי שיכולה אני ירשום לה תמספר שלי תבורכו :)

לא הבנתי, אז בעצם טעיתי עד עכשיו???? ראיתי עכשיו פוסט בפייסבוק של אמא שהתייעצה. והיא כתבה שם שעדיף לתת אוכל לפני המקלחת ואז מקלחת כדי שהתינוק לא יקשר בין אוכל לשינה... זה נכון??? בעצם צריכה לתת קודם בקבוק ואז אוכל?? אני כבר 3 וחצי חודשים נותנת אחרי מקלחת 😥😱

טוב זה קצת ארוך אבל חייבת לשתף ועל הדרך להתייעץ איתכן... עברתי לידה קשה, (לידה ראשונה) שבאמת הסתיימה בנס. התינוק יצא גדול ונתקע עם הכתפיים בתעלה, מה שהוביל את הרופאים להחליט לעשות ואקום (שבסוף לא קרה כי לא הצליחו) ומיד לאחר מכן החליטו שמכניסים אותי לניתוח קיסרי, הרופאה החליטה לעשות עוד נסיון אחד לפני הניתוח ובנסיון הזה היא הצליחה להוציא את התינוק. לדברי הרופאים גם אני וגם התינוק היינו בסכנה.. כמו שאמרתי היה לי פשוט נס! מפה לשם... סבלתי מאוד, (ועדיין סובלת) מהתפרים ( כמעט 40 תפרים !!! ) במשך שבוע וחצי בכיתי את חיי, לא הצלחתי לזוז, לעשות פעולות הכי פשוטות, להשתעל להתעטש.. שלא נדבר בכלל על להיכנס לשירותים. לא אכלתי ולא שתיתי רק מהפחד שאצטרך ללכת לשירותים אחר כך. בכיתי יום ולילה מהכאב ובמיוחד מהתסכול לא יכלתי לטפל בתינוק ולא כלום פשוט מושבתת באופן מוחלט ... כמובן שעכשיו אני מרגישה יותר טוב באופן משמעותי. עדיין כאובה אבל יכולה לעשות המון דברים שלא הצלחתי לפני. עכשיו למה אני משתפת ? בתור אחת שרוצה הרבה ילדים, ותכננתי להיכנס ישר אחרי להריון שוב ((בע״ה כמובן)) פתאום עלו בי פחדים , שאני לא רוצה לעבור את זה שוב את כל הסבל הזה.. כמובןן שהאוצר שנולד לי היה שווה את הכל . אבל עדיין.. אני כל כך מפחדת,זה גרם לי לחשוש מאוד, החוויה שהייתה לי הייתה טראומתית ביותר. לא חשבתי שזה מה שאעבור.. אני אומרת תודה לה׳ על הכל , אבל זה השאיר בי מן פחד משתק כזה שאני לא יודעת איך להתמודד איתו אני יודעת שהלידה הראשונה היא הכי קשה, ויכול להיות שבלידה השניה תהיה לי חוויה מתקנת אבל מה עושים אני ממש רוצה להרחיב עוד את המשפחה שלי כי זה הדבר הכי טוב בעולם, אבל שמצד שני אני לא רואה את עצמי עוברת שוב דבר כזה... חשבתי כמה פעמים על קיסרי אלקטיבי ( יזום ) לא יודעת כמה זה נכון ... מרגישה ממש מתוסכלת 😞

אני שבוי 33 והאמת עד היום לא חוויתי אפילו ברקסטון אחד, שזה נחמד אני חושבת.. חחחח מצד שני, יכול להיות שלא אחווה צירים בכלל עד הלידה או זירוז?🤷‍♀️ יש פה מישהי שהצירים הגיעו רק ביום של הלידה?