בא לי להיות האישה הזאת הסופר וומן הזאת שהבית שלה תמיד מסודר ונקי וכשבעלה חודר מהעבודה הביתה יש ריח של נקיון ובישולים חדשים כל יומיים או שלושה(לא כל יום, יש גבול). וזה לא בשבילו לו כבר לא אכפת שאני מבולגנת זה בשבילי. אני מתבאסת כשאני מגיעה הביתה ורואה את הבלגן שהשארתי אבל לא מספיק אכפת לי כדי להתחיל לסדר את הכל. אני מתבאסת כשאני רואה שהמראה מלוכלכת אבל אין לי עצבים להשפריץ חומר ולנקות אותה, וזה לוקח אולי דקה. אני מתבאסת כשאני רואה מלא אבק על הרצפה ושערות של הכלבה אבל אין מצב שאני מעבירה שואב או מטאטא, רק פעם בשבוע ואז שוטפת. אני שומעת על נשים ששוטפות את הרצפה כל יום. שאין מצב שהן הולכות לישון כשיש כוס בכיור. אוף ואצלי אני עושה כלים פעם ביומיים, מזל שהכיור כבר עמוס אחרת מי יודע. ובעלי ממש עוזר באמת וכבר לא אכפת לו שאני משאירה את הבלגן אבל לי אכפת אני רוצה ריח של נקיון בבית אני רוצה רצפה מנצנצת אני רוצה שיהיה אכפת לי! אבל לא אכפת לי ספרו לי נשים מדהימות שכמוכן איך אתן עושות את זה, כי לי אין כוח 😓