ספק אם אני מוגדרת עם סכרת הריון, אך לטענת חלק מהרופאים: סוכר 96 ו- 106 שהיו לי בצום, נחשבים לסכרת במידה והייתי בהריון. משום כך מצאתי את הקבוצה הזו כמקום מתאים לסוגייה שלי. עברתי היום חוויה ואני מרגישה צורך עז לשתף ולפרוק, כי מבינה שאולי לא הייתי פה עכשיו בשביל לכתוב את הדברים אלו. אני מתכננת הריון, ובגלל השמנה וסוכר גבולי בצום- הופנתי להעמסת סוכר של 75 גרם. שעתיים אחרי ששתיתי את החומר ולקחו לי בדיקת דם, יצאתי מהמרפאה והלכתי הביתה. 25 דקות הליכה בגשם, סתם כי לא רציתי לחכות לאוטובוס. דפיקות לב. רעידות של הגוף, למרות שלא קר לי. רעב מטורף. אבל לא מתרגשת מזה.. עשיתי פעם העמסה של 50 גרם במהלך הריון קודם, ואני מודעת לתחושות הלא נעימות שמתלוות גם שעות אחרי בדיקה. אפילן התפלאתי שאני מרגישה טוב ושאין לי סחרחורות ובחילות. אבל רק עכשיו, כשהגיעו התשובות של בדיקות הדם, אני מבינה שמה שהרגשתי לא היה תקין. היה לי סוכר 38!!!!!!!!!!!!!!!!! היפוגליקמיה חמורה לכל הדעות. אני מודה לאלוהים על כך שלא התעלפתי בדרך במקרה הטוב, או שלא איבדתי הכרה והונשמתי במקרה הרע. רק בשביל לסבר את האוזן- ערך סוכר מינימלי הוא 70. מתחת ל70 נהוג לבצע התערבות, תלוי חומרת המצב. אני כבר שעה רועדת מהמחשבות של מה יכול היה לקרות לי, ומתקשה להניח לזה ולהמשיך הלאה. יש לי תור לאנדוקרינולוג ב20 לחודש, ולא יודעת איך אתמודד עם המחשבות שלי עד אז....