כל אחת היא שונה. יש כאלה שמסוגלות, ויש כאלה שלא וכל אחת מה שמתאים לה. לא כולן סובלות בהריון (אני גיליתי הריון בשבוע 12 ולא הרגשתי כלום, ממש רגיל). יש כאלה עם עזרה ויש נשים שהם פשוט מלכות ומצליחות הכל לבד. תנסי להבין איפה את ואיך תצליחי להתמודד. אף אחת לא תגיד לך שזה קל, אבל כולן יגידו שזה שווה את זה ❤️

לא היה לי קשה לרגע ואף פעם לא חשבתי על זה אני יודעת שאני אוהב אותם אותו דבר ואתן להם הכל

יכולה לומר לך על עצמי שאחרי הלידה השניה אני אוהבת את הגדול (שנה ו4) יותר אפילו מלפני כן, וכמובן שמטורפת על הקטנה.

אין קשר לאהבה בטוחה שאוהב את כל ילדיי שווה השווה, אבל בכל זאת תמיד הבכור יש משהו קצת מעבר כי זה פעם ראשונה שהפכנו לאמהות.. אני מדברת יותר על הקטע התפעולי איך מתפקדים פיזית עם ילד והיריון? ההיריון הראשון היה לי יחסית קל אבל אין לדעת איך הבאים יהיו.. מצד אחד אני כבר בתוך זה כל העייפות, האכלות, החלפות, שכרה עם תינוק אז זה נראה יותר קל להביא ילד נוסף בקרוב ולא עוד שנתיים שלוש ולהענס לזה שוב מצד שני יודעת שאני בבית לשנה לפחות בגלל הבכור אז אחר כך זה יגרור לפחות עוד חצי שנה בבית עם הלידה השניה וכך יוצא שתקופה ארוכה לא אעבוד מפחדת להשתגע עם הבכור אני באמת מתכננת עד גיל שנה בבית ורק אחרי שנה מסגרת ממש מבולבלת, אני לא חלילה בתחרות או במרדף אבל אני ובעלי חשבנו על זה יחד שיותר כיף, קל בעתיד, ומשתלם זה צמודים אז אשמח לשמוע את כל הדיעות עם נימוקים 🙏