בן 3 בזמן האחרון עושה בלאגן בהרדמה לפחות שעה ויותר.. מוריד את התחתונים והמכנסיים וקורא לי שאבוא לראות,משתולל במיטה,יוצא מהמיטה המון ונכנס מתחת. ברור לי שכל ההתנהגות זה תשומת לב ניסתי לכעוס והוא צוחק לי בפנים ניסיתי בשקט להיכנס להכניס למיטה ולצאת.. ניסיתי להסביר מיואשת כלום לא עוזר במהלך היום אין בעיה של משמעת ההפך..ילד קשוב ומקסים. אולי למישהי יש עצה?????
אמהותאמהות
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בינואר 2022 בשעה 18:55
היי, קודם כל ליבי איתך ואשמח לעקוב אחרי התגובות...(אני מתקשה מאז ומתמיד להרדים את שלי, בת השנתיים וחצי) בדיוק לאחרונה התחלתי לגבש לעצמי תוכנית עקבית..אבל זה עוד קשה. קודם כל מעניין לדעת אם בתקופה האחרונה יש שינוי כלשהו? האם בידודים וקורונה / איזשהו שינוי במשפחה או בבית...אולי זה יכול להסביר ואז אפשר לשקף לו. וגם לשאול אותך שכשאת אומרת "ניסית" כמה פעמים ניסית? האם לילה אחד, ואז למחרת ניסית משהו אחר? אולי צריך פשוט 3 לילות ברצף לנסות את אותה השיטה, גם אם בהתחלה לא תראי שיפור אולי יפנים אותו רק החל מהיום השלישי/ רביעי...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בינואר 2022 בשעה 18:59
ניסיתי כל דבר כמה ימים היום התחלתי עם השיטה השקטה ..אנסה להמשיך בה אין שום שינוי אני חושבת שהוא מותח גבולות וגם אולי להוריד את השנצ אבל זה בעייתי עם גן פרטי ביקשתי שיורידו לשעה אחת אגם לא בטוחה שזה קורה. היינו בבידוד עכשיו שבוע ולא נתתי לו לישון שנצ והיה יותר פשוט
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בינואר 2022 בשעה 19:13
אולי תשבי לידו רבע שעה, תתני לו מלאאאא יחס, חום ואהבה. סיפורים, חיבוקים.. ואז תגידי לו לילה טוב ותצאי מהחדר. הוא עושה בלאגן? תכנסי לחדר, תשכיבי במיטה בלי לומר כלום, ותצאי מהחדר. ככה עד שיירדם. זה מה שאני התחלתי לעשות עם הבן שלי

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

השאלות שאני מעלה נראות לי כמשהו טאבו. אבל אני מרגישה שאשמח לשיתוף מנשים שאולי חוו או חוות משהו דומה. אני בת 33, נשואה באושר מזה שנה וחצי, ולפני חודש נכנסתי להריון מתוכנן. הריון שהתחיל כרצוי הפך לשד שהשתלט לי על הגוף והמוח. חרדות בלתי פוסקות וכל הכיף שמלווה אותם. מתעוררת עם דופק 130 שממשיך לאורך כל היום, נימול בגוף, מחנק בגרון ועוד. התחלתי לחשוב שאולי עשיתי טעות, אולי יש נשים שלא אמורות להיכנס להריון, שזה גדול עליהן, ודורש מאמץ פיזי ונפשי שלא כולן יכולות להכיל. למה לא אמרו לי את זה לפני? למה אני מרגישה מרומה? בימים האחרונים אני שוקלת לעשות הפלה. כן כן, עד כדי כך אני במצוקה שהריון שהתחיל כרצוי עלול להסתיים בגלל אי יכולת להכיל את עצמי וכל מה שנלווה. זה להרגיש שאני מאבדת שפיות. אני לוקחת כדורי הרגעה, אבל בלעדיהם אני כלום, אני לא בן אדם. החרדה מההריון, החרדה מההפלה. הייתי שמחה לדעת אם יש נשים שעברו משהו דומה, אשמח לכל תובנה, עצה, תמיכה, עזרה.
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות