פריקה אתמול הגעתי לשיא ברגשות המעורבים שלי. גם ככה אני בוכה בלי סיבה וזה רק התעצם: הייתי בקורס הכנה ללידה. האמת שהייתי קצת בהלם. הוצפתי במלא אינפורמציה ונלחצתי נורא. חצי מהזמן היו לי דמעות בעיניים מכל מה שאצטרך לעבור וממה שמחכה לי.. בעלי היה די משועשע מהמצב כמו שאר הבעלים בקורס ( יש לציין שהוא מאוד תומך ורגיש למצבי). ונוסיף על זה, בגלל סכרת ההריון נאלצתי להכין ארוחת ערב לפני ואכלתי תוך כדי ( סנדוויץ בריא לפי מה שצריך כדי לשמור) וכשחזרנו הביתה מדדתי את הסוכר והערכים קפצו (זה הסטרס משחק איתי) אז נהייתי יותר בסטרס בגלל החריגה. ולא מספיק זה, ישר אחרי זה הייתי צריכה להזריק את הזריקה היומית-קלקסן. זריקת השטן... וכבר נשברתי ולא הצלחתי להפסיק לבכות. מהכול. מהפחדים. מהכאב. מההשתעבדות לדקירות למדדי הסוכר. להקפדה מבלי יכולת לאכול משהו מנחם אחרי היום הארוך שעברתי במיוחד שהערך חרג..מהקלקסן השורף שכבר אין לי מקום בבטן מרוב שהיא מתוחה (שבוע 29) וככה הלכתי לישון קרוב ל1:00 בלילה כשבעלי מנסה להראות לי את חצי הכוס המלאה. קמתי היום לעבודה גמורה עם עיניים אדומות ונפוחות. מפחדת שככל שההריון יתקדם אני אשקע ברגשות השליליים. עברתי כל הרבה עד שהגעתי להריון המיוחל שכשאני מסתכלת על הבטן אני שמחה וגאה שהגעתי וזכיתי ובמקביל ממש קשה לי...

הקאות שבוע 36+5 מבוהלת בנות אני מתה מפחד שיש לי קורונה לא מפסיקה להקיא כבר יומיים עם בחילות מה אומרות לפנות למיון?

אפשר לבצע בדיקת העמסת סוכר אחרי שבוע 28?? לא הספקתי לעשות קודם והזמנתי תור למחר בבוקר יתנו לי? אני מחר נכנסת לשבוע 28

שאלה שלב אחד לפני שיגעון 😠 בנות יקרות צריכה את עצתכן לפני שאשתגע אתמול היה לבעלי יומולדת ארגנתי מסיבה קטנה ככה רק לשנינו הזמנתי צימר הזמנתי עוגה נחמדה בלונים וכמובן מתנה שבחרתי בקפידה בעלי מגיע אומר תודה לא מתייחס לכל ההשקעה שעשיתי לא טועם את העוגה בכלל לא פותח את המתנות, כלום בשבילו צימר זה סקס אז ישר נכנס לעניינים ואני מחזיקה את עצמי לא לעשות מזה עניין בערב לקראת החזרה שלו לעבודה (הוא עובד לילה) ממש לפני שהוא יוצא אני אומרת לו לפחות תפתח את המתנות ואז פותח ככה סתם בלי חשק ונותן נשיקה אני נשארתי בצימר מנסה להנות מהלילה שלי לבד קצת מצליחה וקצת לא בלילה מאוחר אנחנו מדברים בטלפון שעות ארוכות בתחילת השיחה אני מסבירה לו את העמדה שלי בלי לפתח ריב ואז הוא מסביר שהוא לא בן אדם רומנטי ושלא אכפאת לו מכל הדברים האלה (מציינת שהוא באמת לא טיפוס רומנטיקן ), ושהעיקר שאנחנו ביחד והכל טוב ואנחנו זוג די אוהב בסך הכל וממשיכים לשיחה ארוכה שהיא סקס נטו התעוררתי לבוקר עצוב מאוד אבל עדיין משתדלת להנות מהלבד שלי אבל משהוא בי כבה משהוא בי כועס עליו אבל בעיקר על עצמי, ונשבעתי שלעולם לא אעשה מסיבות ואקנה לו מתנות, למי שתשאל למה אני עושה את כל ההשקעה הזו למרות שאני יודעת שזה לא משנה לו אז התשובה היא: בגלל שאני טיפוס רומנטיקן חסר תקנה, והדברים האלה חשובים לי וקשה לי לדמיין את חיי בלי מסיבות הפתעות ומתנות, היו תקופות שהפסקתי אבל זה היה חסר לי, תגידו האם טעיתי בציפיה שלי? אני לא מחפשת לריב או להתעצבן כי זה קל ופשוט. אני אישה מאוד מחושבת ולא ספונטנית, ולפני כל תגובה אני חושבת ושוקלת אותה, תייעצו לי מה אתן חושבות? האם אני מגזימה בתגובה שלי? למי יש בעל כמו בעלי ?

קטני בן שלושה חודשים לא לוקח מוצץ בכלל ניסיתי הרבה סוגים כולל סרבן אשמח לעצות איך ללמד תקחת תודה

הריוניות. אתן צמות?