משתמשת פורטי24 בספטמבר 2026 בשעה 19:09
כלות יקרות, משהו שלקח לי הרבה זמן להבין — חמות שמקנאה בכן כנראה לעולם לא באמת תצליח לאהוב אתכן.
בהתחלה ניסיתי להבין, להכיל, לדבר ולפתור. חשבתי שאולי אם נעשה עוד שיחה ועוד שיחה, בסוף משהו ישתנה.
אבל עם הזמן התחלתי לחבר את הנקודות. אמא שלה הייתה מחמיאה לי ואומרת שאני יפה, והיא הייתה צוחקת, זורקת בדיחות או מוצאת דרך להקטין את המחמאה. היא ניסתה לסכסך ביני לבין בעלי ובמקביל להוציא אותי רע מול שאר המשפחה, כאילו אני הבעיה.
ומה שהוריד לי סופית את האמון היה לראות איך היא והבנות שלה מדברות על אנשים אחרים. אנשים שמבחוץ הייתן בטוחות שהם החברים הכי טובים שלהן — הן מחייכות אליהם, יושבות איתם, מדברות איתם כאילו הכול מושלם, וברגע שהם לא שם מתחילות הרכילויות והצחוקים על חשבונם.
ולא מדובר אפילו באנשים שעשו להן משהו. לפעמים אלה קרובי משפחה שלהן, אנשים שאוהבים אותן ולא עשו להן שום דבר רע. והכי הזוי? הן אפילו מתגאות בזה שהן רכלניות.
בשלב מסוים הבנתי שאם אני יושבת ושומעת איך הן מדברות על אנשים שהן כביכול כל כך אוהבות, אין שום סיבה שאאמין שאני יוצאת מן הכלל. אם מישהי מסוגלת לחבק אותך בפנים ולצחוק עלייך מאחורי הגב, החיוך שלה כבר לא נותן לי שום תחושת ביטחון.
לקח לי המון זמן להבין שאני יכולה לעשות עוד מאה שיחות, להסביר את עצמי בעוד מאה דרכים ולנסות שוב ושוב להגיע לשלום — אבל אי אפשר לתקן בשיחה דפוס שאנשים אפילו לא חושבים שיש בו משהו פסול.
אז היום אני כבר לא מנסה לגרום לה לאהוב אותי. אני שומרת על הזוגיות שלי, מציבה גבולות, נזהרת במה שאני משתפת ובעיקר הפסקתי לצפות לכנות ממקום שבו ראיתי שוב ושוב פער כל כך גדול בין מה שאומרים לאנשים בפנים לבין מה שאומרים עליהם כשהם מסתובבים.
💬6 תגובות👍3 לייקים
