קהילה

תינוק בן שבועיים עם גזים / כאבי בטן התחלתי לו טיפול בביו גאיה של 2 טיפות ביום ולא מטיב בנתיים, חברה אמרה לי לשלב עם ליקציק מכירות ניסיתן??? אמרה שאפשר גם וגם מה דעתכם? אשמח אם מישהי ניסתה ויודעת (במיוחד מי שהתייעצה עם רופא)

אשמח לעזרה אני מקבלת כל 22 יום מחזור ואף פעם לא יודעת מתי הביוץ ומנסה כבר להכנס להריון כבר שנה וחצי

בני 6/4 אם הם נרדמים ב8 קמים ב5 בבוקר וגם אם מרדימה ב10 ב5 בימים האחרונים לאור המצב הם נרדמים לי ב12 ככה יושבים במסכים בשקט בלי להפריע וקמים ב11 בבוקר שהאמת למצב זה חלום הרבה זמן לא ישנתי ככה טוב השאלה אם זה טעות להמשיך איתם תקופה עד שיחזרו לגן

אני פגועה מבעלי שנמצא פיזית ולא חבר שלי באמת, אין לי עם מי לדבר באמת, ועכשיו אני פגועה גם מאמא שלי שהרשתה לעצמה היום להגיד בצורה ישירה אולי מידי את הדעות שלה על ההורות שלי לאולי ילד על הרצף בן בכור, כן אני עירבתי אותה והתייעצתי איתה, אבל באמת עם כל הכבוד ויש כבוד.. אני מרגישה שאני צריכה לשים כאן גם גבול חדש, של לא לערב אותה יותר מידי. לא יודעת משהו כנראה גרם לה להגיד את זה בצורה שבה היא אמרה.. בגדול לשים את טובתו של הנכד ולשים את הרגשות שלי בצד.. כמובן שזה מחטיא למטרה כי אמא שמחה זה ילדים שמחים.. אני לא אוותר על עצמי 🫩 גם אם ההורים שלי יבקשו ממני לוותר על עצמי. בת 33 בכל זאת כבר יש לי דעות משלי. אמא ל2 ועוד אחד בדרך.. מעניין הכל לטובה למה אמרה לי את זה דווקא עכשיו חשבתי על הלידה והכל וממש סגרתי עם עצמי שמזל שאמא שלי תהיה איתי ואת בעלי אני לא רוצה ליידי כי מעדיפה שהוא יהיה עם הילדים.. בקיצור כבר לא יודעת מה עדיף… לצערי זה מחשבה כזו שאני נסגרת ולא מצליחה לתקשר את הרגשות שלי או את הרצונות שלי מספיק טוב לא עם בעלי ומסתבר גם לא עם אמא שלי.. עם כל הכבוד שוב, אני האמא הכי טובה שאני יכולה להיות אני משתדלת מהבוקר עד הלילה כולל. לוחצת עליי בכל מיני נקודות. מסתבר. כנראה שגם לה קשה בעלי אין מה לדבר הוא דיי רשע.. נמצא אבל לא רואה אותי כמעט בכלל הכל עליי הוא לא עושה כלום מה לעבור לדבר עם אחותי? גם לא יודעת בטח אם אתקרב לעוד מישהי אהרוס עוד קשר ביני לבין עצמי לפחות מרגישה שמצד אחד חייבת ריחוק מהם מצד שני עם מי באמת לדבר… חברות כשיש מבחינות אותך אבל בליבי גם גם הן הרבה שופטות ולפעמים עוקצות וזה קשה לי אלוהים נתן לי התמודדות עם דברים שאני אמורה ויכולה לעמוד בהם ולתקן את עצמי… אני מחפשת מה בידיוק אני צריכה לתקן? תקשורת? גבולות? או ההפך לקבל ביקורת ? קמתי את היום עם אנרגיות של יום חדש וסיימתי עד כמה אחרי ההודעה מאמא שלי מותשת מידי כאילו אין אמון יותר באף אחד … סמכתי עליה שהיא רואה בי טוב אבל היא לא … אז עכשיו אני גם נזכרת שזו לא פעם ראשונה שהיא לא ראתה בי טוב, רצתה לכפות עליי את הדרך שלה אבל לי יש את הדרך שלי, והצלחתי לפעמים הרבה בזכותה אבל היי גם אני הייתי שם אני נותנת לה יותר מידי קרדיט? אולי? אולי גם לי מגיע משהו על ההישגים שהשגתי לא בעצמי אבל בזכות בורא עולם וחזן עליון והשגחה פרטית שאלוהים יתן לי להמשיך ללכת תמימה בעולם הזה שאדע לראות את הטוב אז אני אחבק את הכאב הזה רגע או שתיים, או שעתיים, ואז יעבור לי… באסה כל כך שמחתי בזה שזכיתי ביחסים. עם אמא טובה אליי גם בקשר טוב לפעמים נפגעים… אבל אני צריכה קצת לעשות צעד.. לשמור על הלב שלי יצא לי קצת חפירה וקצת כאילו אני בטיפול פסיכולוגי כאן, אבל אפשר לכתוב אז למה לא בעצם?

איך להתמודד עם הדבר הזה 😰 הבן של הבן זוג שלי עבר לגור אצלינו אחרי ריב קשוח עם אמא שלו (לא נכנסת לזה זה לא ענייני ) לצורך העניין ילד בן 13 יש לי 2 שלי בבית בן 11 ובת 9 אני כמעט ולא מכירה את הילד שלו בגלל האופי הדפוק של הגרושה שלו היא לא נתנה מעולם לילדים להגיע אלינו לישון רק כמה שעות מחוץ לבית וגם זה שאני לא אהיה נוכחת . מפה לשם אני גם מגלה כמה חרא היא סיפרה עליי שאני סיבת הגירושין שלהם יעני ושאני מכשפה ושאני חולת נפש יצא לי להיתקל בה כמה פעמים בחיי פעם אחת הגישה עליי תלונה במשטרה (כשאפילו לא הכרתי אותה ולא ידעתי על שמה , הגעתי אליה למשפט שבו אמרתי מול השופט שאני במשפט בעצם פעם ראשונה רואה אותה בחיי ומעולם לא יצאתי איתה שום קשר ) פעם שניה היא ניסתה לסכסך בעיני לבין הבן זוג שלי . זה כל ההיכרות שלנו ואני מתארת לעצמי מה הילד שמע עליי ומה המציאו לו אני ממש לא כזו . אבל זה מציב אותי במצב שיש לי 2 ילדים + ילד שאני לא מכירה לא אותו ולא את ההרגלים הכי פשוטים שלו בן הזוג שלי עובד אז אני עם כל הילדים בבית מלחמה בחוץ . בנוסף הילד לא יודע שאני בהריון (שבוע 18) סידרנו לו חדר משלו וכמובן דאגתי לזה שזה יקרה מהר כדי שירגיש שיש לו מקום בבית . וגם מתייחסת אליו כמו אל כל הילדים אבל מה אני עושה הלאה ?! הילד לא יודע על ההריון והוא חיי איתנו בבית מעכשיו לצמיתות אני לא יודעת איך ניתן לגשת אליו ולהתראות לו שאני לא מה שסיפרו לו אני לא יודעת מה לעשות אני יודעת שאסור לי להתערב בענייני משפחה שלא שלי אבל זה פשוט תולה אותי באוויר אני לא רוצה להיות ה"חברה המכשפה של אבא" בנוסף מאז שהוא אצלינו בבית הבן זוג שלי משתדל פחות להתקרב אליי כמו בדרך כלל ואני מרגישה את זה , וגם תמונות שלנו עם הילדים שלי הוא ביקש להוריד מכל מקום אני לא רואה בזה משהו נכון הילד צריך לקבל עובדתית שאנחנו משפחה 😭

באיזה שבוע סיפרתן למשפחות שלכן על ההריון ? אמרו לי עד חודש רביעי לא לספר אבל מההתרגשות שאני מחלימה מסרטן וכו ממש באלי לספר לכולם 😅

אני בתחילת בהריון שני ברוך השם עם ילדה בת 11 חודשים בבית יוצא שאני מתכופפת מלא ומרימה את הילדה המון במשך היום זה בסדר? מפחדת שמסכנת את ההריון

בנות יקרות, גם אצלכן באולטרסאונד האף נראה גדול יחסית? עשיתי תלת מימד...

איזה דגם של ספורט ליין אתם ממליצות? החדש של 2026 מומלץ?

צריכה לעשות לתינוקת אולטרסאונד עמוד שדרה מכירים רופא במרכז שמבצע זאת? האורתופד שהייתי היה רשום שעושה, אך אמר לי שלא עושה.... אשמח לעזרה🙏🏼

היי בנות, מועמדת ללידה שלישית (שני לידות קודמות היו בשיבא, כיום גרה בצפון) אשמח ממי שעברה לאחרונה ניתוח קיסרי בהעמק עפולה. 1. האם הניתוח מתבצע ללא קשירת ידיים? מאפשרים חופש תנועה כדי להחזיק את הבייבי מיד? 2. האם משתמשים בתפרים נמסים או שמדובר בסיכות/תפרים שצריך להוציא בהמשך? 3. איך הייתה החוויה מול הצוות הרפואי והמרדימים? יש מנתח/ת ספציפיים שאתן ממליצות עליהם או ימים מסוימים? 4. אפשרים להניח את התינוק עליי כבר בחדר הניתוח (Skin to Skin)? והאם המלווה יכול להישאר עם התינוק לאורך כל הדרך? קצת ארוך אבל מודה לכל אחת שתענה🤭😄🙌🏼

אמהות לתינוק ראשון, מתי התחלתן להינות מהחופשת לידה? התינוקת שלי בת חודש ואני ממש לא נהנית עדיין, ועוד עם המלחמה ביחד..

פוסט פריקה אוטוטו שבוע 38 ב״ה , בעל במילואים ואני אצל ההורים שלי כבר כמעט חודש בגלל המילואים והמצב עם איראן . הריון ראשון אני מאוד אוהבת את בעלי ואת המשפחה שלי אבל אני כבר מתחרפנת פה …. אנחנו גרים שעה נסיעה מההורים שלי ואני מתה כבר לחזור הביתה , אפילו ליום אחד של שגרה אבל זה לא אפשרי בגלל המצב הבטחוני והמילואים . יש ימים שמאוד קשה לי , קשה לי פיזית לצאת מהבית לבד למקומות רחוקים ואני די תלויה באנשי המשפחה שיבואו איתי … ואני מרגישה מהם שדי עושים לי טובה כשהם באים איתי . רוב היום אני לא עושה כלום , לא מצליחה להעסיק את עצמי באמת כמו שצריך (חוץ מלימודים פעמיים בשבוע) והדבר היחיד שעוד טיפה מעודד אותי זה קניות לבייבי / לעצמי .. אני לא מבקשת יותר מדי , אני באמת משתדלת להיות כמה שיותר עצמאית בבית ומול בעלי , אבל כשאני מבקשת משהו ואומרים לי שזה בעייתי מכל מיני סיבות , זה פשוט שובר אותי וזה מעצבן אותי שלא מוכנים לבוא לקראתי , גם מצד בעלי וגם מצד המשפחה . לדוגמה - אמרתי לבעלי שכשהוא יחזור , אני הייתי רוצה שניסע הביתה ונביא בגדים לחג וטיפה ננקה את הבית , והוא ישר אומר שיש לו לימודים וקשה לו עם המילואים (שאגב אם הוא רוצה תוך שניה הוא יוצא מהם כן ?) ושעדיף שמישהו אחר יביא בשבילנו. כשאני מבקשת מהמשפחה שלי - הם אומרים שהם עמוסים בגלל פסח וכו׳ … ואני מבינה את שני הצדדים אבל בחייאת , יש פה אישה בחודש תשיעי שבעלה במילואים וקשה לה גם ככה , למה לא לבוא לקראת ? אני לא מרגישה שאני מבקשת יותר מדי , ועם כל ההורמונים כל סירוב כזה גורם לי לבכות ולהסתגר ושאף אחד לא יפנה אליי :( חשוב לי לצי

שבוע 6 - רוצה כבר לקבוע תורים הלאה או לפחות להחליט על לאן ללכת איך יודעים בשלב הזה (שעדין לא סיפרנו לאף אחד) לקבל המלצות על רופא לביצוע שקיפות עורפית, סקירת מערכות וכד'?

ירידת מים יכולה להפסיק??? שבוע 40+3 הייתי בנסיעה הרגשתי רטיבות מטורפת היה לי פיפי דחוף עשיתי אחרי זה שמתי פד יצא מין טיפה ממש של מים בצבע צהוב אבל הפסיק זה ירידת מים לא יודעת לידה ראשונה אשמח לתשובה 🙏❤️🙏❤️