קהילה

יש לי 2 ילדים והבאתי אותם בטיפולים.(לא הייתה בעיה ,פשוט לא ראו סיבה לבעיה) רוצה מאוד להיכנס להריון טבעי תמיד אני אומרת שאפשר להכנס טבעי אבל.כל מחזור זה שובר אותי כאילו מה לא בסדר.

היי בנות , מישהי עשתה סקירת מערכות אצל דניאל טרנר בפתח תקווה? ויכולה להגיד אם הוא מומלץ? תודה 🩷🩷

תינוק בן שנה יש מצבים שהוא צורח ויש לו קטע שהוא מכניס ידיים לפה ואז כאילו הוא מקיא וחוזר לעשות ככה ושאני מסתכלת עליו הוא צוחק. מישהי עברה את זה ?זה בסדר?

היי , צריכה לבצע סקירה מוקדמת ואני מכללית קבלתי רשימה של רופאים יש מישהי שממליצה על רופא מסויים מהרשימה ?

בעלי התפוצץ עליי אתמול לא משהו שגרתי היו לנו ויכוחים רגילים סביב הילדה והוא פשוט איבד את זה צרח עלי אמר לי סתמי את הפה מי את מאז אנחנו לא מדברים אני לא מסתכלת עליו אפילו והכי עצוב זה - שזה לא פגע בי... פעם כל מילה קטנה שלו הייתה משפיעה עלי עכשיו, זה לא הזיז לי... הוא פשוט שחק את כל הרגש שלי אליו אחרי שנים שנים שאני נלחמתי שתהיה לנו זוגיות נורמלית, שיראה אותי שיבקש סליחה כשצריך... אנחנו כמו 2 זרים בבית ותכלס, לא מפריע לי וזה מה שעצוב לי בכל הסיפור כי בזמנים שהייתי בוכה והוא היה שולל לגיטימציה לרגש שלי, הייתי אומרת לו - ביום שאני אפסיק לבכות בגללך, תתחיל לדאוג... והנה היום הזה הגיע... טיפול הוא לא מוכן ללכת אני כבר הלכתי לבד זהו, לא יודעת למה הרגשתי צורך לכתוב היתה לנו אהבה הכי גדולה שאפשר לחלום עליה, הייתי מאוהבת בו עד כלות אבל כשמנסים להשקות פרח עם חול במקום מים, הפרח נקבר... זה מה שקורה בסוף זהו פרקתי

כל כורסאות ההנקה שראיתי או מכוערות או מ-בד בוקלה שלא מתנקה יש לכן המלצות לכורסא יפה?

בת 7 שבועות מנסה לתת לה מוצץ . ניסיתי לתת לה סובינקס וMAM ולא התחברה. אתמול התחלתי לנסות מוצץ של lovi . היא לא רגועה כשאני שמה לה את המוצץ בפה.. עושה לפי סרטונים מגרה את השפתיים של עם המוצץ ושמה לה אותו בחייך העליון .. נווקשת על המוצץ . היא מוצצת כמה שניות ואז פותחת את הפה ונאבקת עם פה פתוח לתפוס אותו ולא מצליחה לתפוס.. עברה בגיל 3 שבועות התרת שפה קשורה ולשון קשורה. אני מיואשת ומאוד רוצה שתיקח מוצץ .. למישהי קרה? מה אתן ממליצות לעשות ?

מה הסיכוי שאני אלד לידה שנייה בקייסרי? הבן שלי ילדתי לידה רגילה הוא שקל 3.335 ועכשיו אני אוטוטו בלידה שניה אבל העובר שוקל הרבה יותר ואני ממש בלחץ מקיסרי אחותי עברה קייסרי ונהיו לה הידבקויות ברחם ואני ממש בסטרס מזה

אני כבר שבוע בוכה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי מרגישה אמא לא טובה מספיק הבן שלי בן שנה ברוך השם ונכנסתי להריון שהוא היה בן 4 חודשים בטעות הייתי בתהליך של החלפת אמצעי מניעה וכנראה בזמן הזה נכנסתי בטעות אבל זה לא העניין אני עוד רגע שבןע 36 ועכשיו יוצר קשה לי להיות איתו וגם בהתחלה היה קשה לי הוא ברוך השם יוצר קשר עיין מחייך אליי יש לו חרדת זרים משמיע הברות הוא לא.אוכל בכלל לפעמים מעדן ומחית פירות ומתקשה בזחילה כי הוא דיי גדול אז לקחתי אותו לפיזיותרפיה וצוות אכילה במכון התפתחות הילד כדי לקדם אוצו בפיזיותרפיה ממש עוזרים לו והוא התקדם פלאות כבר מתיישב לבד ומנסה כבר להעמד לבד אמרו לי שיכול להיות שידלג על הזחילה אבל במרפאת אכילה גרמו לי להרגיש שהוא אוטיסט המבטים השאלות הבדיקות שואלים אותי אם אני נותנת לו לאכול בכוח ובגלל זה הוא לא אוכל אני באמת עושה הכל ומנסה וחלילה לא.בכוח אבל בגלל שגם אני עובדת בחינוך המיוחד התחלתי לחשוב אולי באמת משהו לא בסדר הוא לא מוחא כפיים או מנופף לשלום אבל הוא כן יעקוב לאיפה שאני מצביעה או מחקה אותי בצלילים אני מוציאה מהפה כמעט במדויק הוא קשוב ערני סקרן וחוקר ואני פשוט קורסת.ולא יודעת מה לעשות אני מרגישה שלא עבדתי איתו כמו שצריך השנה ורק באל לי לבכות כל היום בגלל זה אני אוכלת את עצמי שאולי אני פוגעת לו בהתפתחות ההורים שלי אומרים לי לא להתייחס ושכל ילד מתפתח בצורה שונה אבל אני עדיין אכולה מבפנים

אני כבר שבוע בוכה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי מרגישה אמא לא טובה מספיק הבן שלי בן שנה ברוך השם ונכנסתי להריון שהוא היה בן 4 חודשים בטעות הייתי בתהליך של החלפת אמצעי מניעה וכנראה בזמן הזה נכנסתי בטעות אבל זה לא העניין אני עוד רגע שבןע 36 ועכשיו יוצר קשה לי להיות איתו וגם בהתחלה היה קשה לי הוא ברוך השם יוצר קשר עיין מחייך אליי יש לו חרדת זרים משמיע הברות הוא לא.אוכל בכלל לפעמים מעדן ומחית פירות ומתקשה בזחילה כי הוא דיי גדול אז לקחתי אותו לפיזיותרפיה וצוות אכילה במכון התפתחות הילד כדי לקדם אוצו בפיזיותרפיה ממש עוזרים לו והוא התקדם פלאות כבר מתיישב לבד ומנסה כבר להעמד לבד אמרו לי שיכול להיות שידלג על הזחילה אבל במרפאת אכילה גרמו לי להרגיש שהוא אוטיסט המבטים השאלות הבדיקות שואלים אותי אם אני נותנת לו לאכול בכוח ובגלל זה הוא לא אוכל אני באמת עושה הכל ומנסה וחלילה לא.בכוח אבל בגלל שגם אני עובדת בחינוך המיוחד התחלתי לחשוב אולי באמת משהו לא בסדר הוא לא מוחא כפיים או מנופף לשלום אבל הוא כן יעקוב לאיפה שאני מצביעה או מחקה אותי בצלילים אני מוציאה מהפה כמעט במדויק הוא קשוב ערני סקרן וחוקר ואני פשוט קורסת.ולא יודעת מה לעשות אני מרגישה שלא עבדתי איתו כמו שצריך השנה ורק באל לי לבכות כל היום בגלל זה אני אוכלת את עצמי שאולי אני פוגעת לו בהתפתחות ההורים שלי אומרים לי לא להתייחס ושכל ילד מתפתח בצורה שונה אבל אני עדיין אכולה מבפנים

אני כבר שבוע בוכה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי מרגישה אמא לא טובה מספיק הבן שלי בן שנה ברוך השם ונכנסתי להריון שהוא היה בן 4 חודשים בטעות הייתי בתהליך של החלפת אמצעי מניעה וכנראה בזמן הזה נכנסתי בטעות אבל זה לא העניין אני עוד רגע שבןע 36 ועכשיו יוצר קשה לי להיות איתו וגם בהתחלה היה קשה לי הוא ברוך השם יוצר קשר עיין מחייך אליי יש לו חרדת זרים משמיע הברות הוא לא.אוכל בכלל לפעמים מעדן ומחית פירות ומתקשה בזחילה כי הוא דיי גדול אז לקחתי אותו לפיזיותרפיה וצוות אכילה במכון התפתחות הילד כדי לקדם אוצו בפיזיותרפיה ממש עוזרים לו והוא התקדם פלאות כבר מתיישב לבד ומנסה כבר להעמד לבד אמרו לי שיכול להיות שידלג על הזחילה אבל במרפאת אכילה גרמו לי להרגיש שהוא אוטיסט המבטים השאלות הבדיקות שואלים אותי אם אני נותנת לו לאכול בכוח ובגלל זה הוא לא אוכל אני באמת עושה הכל ומנסה וחלילה לא.בכוח אבל בגלל שגם אני עובדת בחינוך המיוחד התחלתי לחשוב אולי באמת משהו לא בסדר הוא לא מוחא כפיים או מנופף לשלום אבל הוא כן יעקוב לאיפה שאני מצביעה או מחקה אותי בצלילים אני מוציאה מהפה כמעט במדויק הוא קשוב ערני סקרן וחוקר ואני פשוט קורסת.ולא יודעת מה לעשות אני מרגישה שלא עבדתי איתו כמו שצריך השנה ורק באל לי לבכות כל היום בגלל זה אני אוכלת את עצמי שאולי אני פוגעת לו בהתפתחות ההורים שלי אומרים לי לא להתייחס ושכל ילד מתפתח בצורה שונה אבל אני עדיין אכולה מבפנים

אני כבר שבוע בוכה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי מרגישה אמא לא טובה מספיק הבן שלי בן שנה ברוך השם ונכנסתי להריון שהוא היה בן 4 חודשים בטעות הייתי בתהליך של החלפת אמצעי מניעה וכנראה בזמן הזה נכנסתי בטעות אבל זה לא העניין אני עוד רגע שבןע 36 ועכשיו יוצר קשה לי להיות איתו וגם בהתחלה היה קשה לי הוא ברוך השם יוצר קשר עיין מחייך אליי יש לו חרדת זרים משמיע הברות הוא לא.אוכל בכלל לפעמים מעדן ומחית פירות ומתקשה בזחילה כי הוא דיי גדול אז לקחתי אותו לפיזיותרפיה וצוות אכילה במכון התפתחות הילד כדי לקדם אוצו בפיזיותרפיה ממש עוזרים לו והוא התקדם פלאות כבר מתיישב לבד ומנסה כבר להעמד לבד אמרו לי שיכול להיות שידלג על הזחילה אבל במרפאת אכילה גרמו לי להרגיש שהוא אוטיסט המבטים השאלות הבדיקות שואלים אותי אם אני נותנת לו לאכול בכוח ובגלל זה הוא לא אוכל אני באמת עושה הכל ומנסה וחלילה לא.בכוח אבל בגלל שגם אני עובדת בחינוך המיוחד התחלתי לחשוב אולי באמת משהו לא בסדר הוא לא מוחא כפיים או מנופף לשלום אבל הוא כן יעקוב לאיפה שאני מצביעה או מחקה אותי בצלילים אני מוציאה מהפה כמעט במדויק הוא קשוב ערני סקרן וחוקר ואני פשוט קורסת.ולא יודעת מה לעשות אני מרגישה שלא עבדתי איתו כמו שצריך השנה ורק באל לי לבכות כל היום בגלל זה אני אוכלת את עצמי שאולי אני פוגעת לו בהתפתחות ההורים שלי אומרים לי לא להתייחס ושכל ילד מתפתח בצורה שונה אבל אני עדיין אכולה מבפנים

הריון ראשון 🙏🏼 שבוע 13 ומחר בע״ה יש לי שקיפות עורפית, אין לי תסמינים ברוך ה׳ חוץ מעייפות שעכשיו גם מתחילה להתאושש ממנה.. מישהי שהיה לה ככה והכל היה בסדר?

היי בנות יש מניעה לעשות פדיקור ניקוי העור במהלך הריון?

בבקשה בלי לשפוט, רק תגידו לי מה הייתם עושים במצב שלי. אני ובעלי כבר תקופה ארוכה לא מצליחים לתקשר אחד עם השני. לפני שבועיים רבנו ליד הילדים (ולצערי זו ממש לא הפעם הראשונה), ומאז לא דיברנו במשך שבוע. לי מאוד קשה לתקשר אחרי ריב, ובמקרה הזה הוא פגע בי ובכבוד שלי בצורה מאוד עמוקה. עם כל ריב אני מרגישה שאני מתרחקת ממנו עוד קצת. כל פעם עוד שכבה יורדת, עד שהגעתי למצב שאני כמעט לא מרגישה כלפיו כלום. אני נגעלת מהמחשבה שהוא ייגע בי. אני לא מדברת איתו, לא מתקשרת לשאול לשלומו במהלך היום כמו פעם, לא אומרת שלום או ביי, ואפילו כבר לא מבשלת לו כמו שהייתי מבשלת כל יום. אני יודעת שזה נשמע קשה, אבל זו התוצאה של איך שאני מרגישה בעקבות ההתנהגות שלו כלפיי. היחס שלו משפיע עליי עד כדי כך שאני הופכת להיות בן אדם שאני לא רוצה להיות. כל ניסיון לפתור את מה שקרה הופך לעוד ריב גדול יותר. שום דבר לא נרגע, רק מחמיר. והכול קורה מול הילדים. לא נראה לי שאכפת לו שהם שומעים איך הוא מדבר אליי. הדבר שהכי כואב לי הוא שאני רואה איך זה משפיע גם על האימהות שלי. אני עצבנית יותר, צועקת יותר, עצובה יותר. הוא שם לב לזה ומעיר לי על זה כל הזמן, אבל לא מבין כמה אני כבר מותשת. זה לא שאני בוחרת להיות ככה. כבר כמעט שבועיים שאנחנו לא מצליחים לפתור את מה שקרה. זה המשבר הכי גדול שהיה לנו. פעם לפחות הייתי רוצה לדבר ולתקן. היום אני כבר לא רוצה. אני אומרת לו את זה, ואז הוא אומר לי: "אז את רוצה שנחיה ככה? אנחנו לא נתגרש לעולם. את פשוט בוחרת לסבול." ופה אני נעצרת ולא מבינה. אני באמת בוחרת לסבול? הוא מביא אותי למצב הזה, פוגע בי, ואז אומר שהתגובה שלי היא בחירה? מעבר לזה, אני מרגישה שאין לי כמעט שום מקום לקבל החלטות. אם זה לקנות משהו לבית, לעשות משהו בשביל עצמי כמו לייזר, או כל דבר אחר - הוא בדרך כלל מחליט לבד או לא מסכים. הוא שולט בחשבון הבנק, ואני מרגישה שאני צריכה לבקש אישור על כל הוצאה. כשאני רוצה לקנות משהו, הוא אומר שקל לי לבזבז כסף כי אני לא עובדת כרגע, שרק הוא עובד ושהוא זה שמרוויח את הכסף. לפעמים הוא אפילו אומר: "אם יש לך כסף, תקני." גם בדברים הקטנים של היום-יום אני מרגישה ששום דבר שאני עושה לא מספיק טוב. תמיד יש הערה, תמיד יש ביקורת, תמיד יש "למה עשית ככה?". וכשאני משתפת אותו שקשה לי, שאני נשברת, שאני צריכה תמיכה, התשובה שלו בדרך כלל היא: "זה מה יש. אם את יכולה לשנות - תשני. אם לא - אז זה מה שיש. מה את רוצה שאני אעשה?" אני מרגישה שהיחס הזה פשוט שובר אותי. אני כבר לא מחייכת כמו פעם. אני עצובה, כועסת ומרוקנת. והכי מפחיד אותי שהפכתי להיות בן אדם שלא חשבתי שאהיה. מה הייתם עושים במקומי? בלי לשפוט, רק בכנות. ❤️