קהילה

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי בנות משתפת אותכם במשהו ואשמח לשמוע עם למישהי גם קורה וקרה מצב דומה הבן שלמ תכף בן עשרה חודשים בעזרת ה והוא תמיד היה נרדם לבד יחסית ובשבועיים האחרונים הוא פשוט כל לילה לא נרדם מגיע למצב שהוא גמור בשתיים בלילה ועדיין לא נרדם לא משנה מה אני מנסה אשמח לשמוע עם מישהי עברה דבר כזה עם זה חולף

היי ילדתי לפני חודש וחצי ובערך מאז שהבת שלי בת שבועיים היא כל היום בוכה ממש מכאבי בטן כאילו זה או שהיא ישנה או בוכה היא לא רגועה לרגע שהיא ערה בגדול אני עד גיל כמעט חודש רק שאבתי לה פה ושם נתתי מטרנה ועכשיו בגלל שהיא אוכלת יותר אז אין לי הרבה חלב אז אני גם שואבת וגם נותנת מטרנה היא לא זורמת איתי בהנקה בקיצור היא ממש בוכה כל פעם אחרי אוכל זה תקין? מתי זה עובר? והאם צריך ללכת לרופא כאילו אם יש משהו לעשות עם זה

אין לי עם מי להתייעץ אז אני אשמח באמת להתייעץ פה אני ובעלי נשואים 4 שנים פלוס 2 ילדים הוא סיפר לי שמתכנן עם החברים שלו חופשה בחול הבעיה שלי הי כזאת אנחנו אף פעם לא יצאנו לשום מקום גם לא לירח דבש אין אין שום מקום אפילו עם הילדים אולי יצאנו פעם אחת והוא עוד מעז לבוא ולהגיד לי שהוא מתכנן דבר כזה אז אמרתי לו שהוא אגואיסט כי הוא חושב רק על עצמו יש לו אישה בבית וילדים שהוא לא יוצא איתם בכלל בכלל נכון שהוא נותן לי לצאת והכל טוב אבל לא ביחד כאילו אני הכי מפרגנת לו בכיף שיטוס יעשה מה שבאלו אבל מצד שני נפגעתי ממנו וכמובן אמרתי לו מה אומרות על זה באמת

בעלי מחליט עלי על הכל ולא סומך על ההחלטות שלי. מקבל החלטות בלי להשאיר לי ברירה ואז אומר לי שאני החלטתי ככה ותתמודדי עם מה שיש. הוא אומר את זה בחוצפה. אני מגיעה למצב שאין לי ברירה אז אני עושה צעד מסוים שלא רציתי לעשות. לדוגמה עבודה זמנית שהייתה לי טובה, הוא אמר לי שאת מסיימת שם כי ככה אני החלטתי. לא שאל מה אני חושבת ואם אני רוצה. אז כמו שציינתי כבר שהוא לא משאיר לי שום ברירה גם פה הוא לא השאיר לי והטפתרתי מהעבודה שרציתי לעבוד. כששאלתי אותו למה? הוא לא עונה לי, רק טוען שככה הוא החליט ושאני צריכה להתמודד כי זה מה שיש. ניסיתי כמה וכמה פעמים לדבר איתו על זה שממש כבד לי בלב בגלל ההחלטה שלך לעזוב את המקום עבודה שלי, כי לא רציתי לעזוב. בכיתי יום שלם אחרי שהודעתי למקום עבודה שלי על כך. היה לי נורא כבד בלב ברמה שלא אוכל לתאר במילים. מאותו היום אני מרגישה שנאה כלפי בעלי. כי הוא לא מגלה בכלל רגישות. מרים אליי קול ומקבל החלטות במקומי. כשאני מנסה לדבר איתו על זה הוא פשוט מתחרפן ואומר שזה פעם אחרונה שאנחנו מדברים על הנושא הזה ואפילו לא נותן לי הזדמנות לשפוך מה שיושב לי על הלב. התנהגות מגעילה שלא ציפיתי. לא מצליחה לגעת בו. הגענו למצב שהוא דורש יחס ואני מרגישה ריחוק אמיתי וניתוק רגשי. גם ככה היחסים שלנו לא היה משהו ויצא לי לדבר איתו על גירושים, הוא פשוט צרח אליי ואמר לי שאני דפוקה או משוגעת או שקיבלתי מכה חזקה בראש כי אני לא מבינה מה אני אומרת. זה מה שהוא אומר לי. ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר לא סובלת את הבן אדם הזה. הוא אומר שהוא רוצה רק לטובתי לכן הוא לפעמים לא נותן לי לקבל במקרה החלטה שגויה אז הוא מראש מתכנן ומחליט הכל בשבילי. אני מרגישה שאני כלואה בתוך הנישואים האלה עם 3 ילדים ושאין לי חופש. או לפחות הזדמנות קטנה לקבל החלטה חשובה עבורי. הוא מנהל אותי ואת החיים שלי ולא נותן לי רגע לצאת מהמרחב הסגור הזה. לא מסוגלת לראות אותו. ומה שהזוי שהוא בכלל לא מודע לכל מה שעובר עלי. כשמדברים איתו הוא מסרב להבין או שאומר את המשפט הקבוע שלו "תתמודדי זה מה שיש". אני לא רוצה לפרק את המשפחה. אבל אני בראש שלי כבר התגרשתי ממנו כי הוא לא שם לב כמה הוא מזלזל בי ובכבוד שלי. זה בן אדם שאי אפשר לדבר איתו כי הוא חושב שהוא גאון וצודק בכל דבר. אני עייפה נפשית ולא יודעת מה לעשות...אני יודעת שאם אני אמשיך לחיות איתו אני רק אסבול ואם אני אסבול גם הילדים לא יהיו שמחים. כי אם אמא שמחה כל הבית מאושרים. ואם זה הפוך, הבית פשוט מתפרק...בלי שבעלי שם לב

בעלי מחליט עלי על הכל ולא סומך על ההחלטות שלי. מקבל החלטות בלי להשאיר לי ברירה ואז אומר לי שאני החלטתי ככה ותתמודדי עם מה שיש. הוא אומר את זה בחוצפה. אני מגיעה למצב שאין לי ברירה אז אני עושה צעד מסוים שלא רציתי לעשות. לדוגמה עבודה זמנית שהייתה לי טובה, הוא אמר לי שאת מסיימת שם כי ככה אני החלטתי. לא שאל מה אני חושבת ואם אני רוצה. אז כמו שציינתי כבר שהוא לא משאיר לי שום ברירה גם פה הוא לא השאיר לי והטפתרתי מהעבודה שרציתי לעבוד. כששאלתי אותו למה? הוא לא עונה לי, רק טוען שככה הוא החליט ושאני צריכה להתמודד כי זה מה שיש. ניסיתי כמה וכמה פעמים לדבר איתו על זה שממש כבד לי בלב בגלל ההחלטה שלך לעזוב את המקום עבודה שלי, כי לא רציתי לעזוב. בכיתי יום שלם אחרי שהודעתי למקום עבודה שלי על כך. היה לי נורא כבד בלב ברמה שלא אוכל לתאר במילים. מאותו היום אני מרגישה שנאה כלפי בעלי. כי הוא לא מגלה בכלל רגישות. מרים אליי קול ומקבל החלטות במקומי. כשאני מנסה לדבר איתו על זה הוא פשוט מתחרפן ואומר שזה פעם אחרונה שאנחנו מדברים על הנושא הזה ואפילו לא נותן לי הזדמנות לשפוך מה שיושב לי על הלב. התנהגות מגעילה שלא ציפיתי. לא מצליחה לגעת בו. הגענו למצב שהוא דורש יחס ואני מרגישה ריחוק אמיתי וניתוק רגשי. גם ככה היחסים שלנו לא היה משהו ויצא לי לדבר איתו על גירושים, הוא פשוט צרח אליי ואמר לי שאני דפוקה או משוגעת או שקיבלתי מכה חזקה בראש כי אני לא מבינה מה אני אומרת. זה מה שהוא אומר לי. ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר לא סובלת את הבן אדם הזה. הוא אומר שהוא רוצה רק לטובתי לכן הוא לפעמים לא נותן לי לקבל במקרה החלטה שגויה אז הוא מראש מתכנן ומחליט הכל בשבילי. אני מרגישה שאני כלואה בתוך הנישואים האלה עם 3 ילדים ושאין לי חופש. או לפחות הזדמנות קטנה לקבל החלטה חשובה עבורי. הוא מנהל אותי ואת החיים שלי ולא נותן לי רגע לצאת מהמרחב הסגור הזה. לא מסוגלת לראות אותו. ומה שהזוי שהוא בכלל לא מודע לכל מה שעובר עלי. כשמדברים איתו הוא מסרב להבין או שאומר את המשפט הקבוע שלו "תתמודדי זה מה שיש". אני לא רוצה לפרק את המשפחה. אבל אני בראש שלי כבר התגרשתי ממנו כי הוא לא שם לב כמה הוא מזלזל בי ובכבוד שלי. זה בן אדם שאי אפשר לדבר איתו כי הוא חושב שהוא גאון וצודק בכל דבר. אני עייפה נפשית ולא יודעת מה לעשות...אני יודעת שאם אני אמשיך לחיות איתו אני רק אסבול ואם אני אסבול גם הילדים לא יהיו שמחים. כי אם אמא שמחה כל הבית מאושרים. ואם זה הפוך, הבית פשוט מתפרק...בלי שבעלי שם לב

בעלי מחליט עלי על הכל ולא סומך על ההחלטות שלי. מקבל החלטות בלי להשאיר לי ברירה ואז אומר לי שאני החלטתי ככה ותתמודדי עם מה שיש. הוא אומר את זה בחוצפה. אני מגיעה למצב שאין לי ברירה אז אני עושה צעד מסוים שלא רציתי לעשות. לדוגמה עבודה זמנית שהייתה לי טובה, הוא אמר לי שאת מסיימת שם כי ככה אני החלטתי. לא שאל מה אני חושבת ואם אני רוצה. אז כמו שציינתי כבר שהוא לא משאיר לי שום ברירה גם פה הוא לא השאיר לי והטפתרתי מהעבודה שרציתי לעבוד. כששאלתי אותו למה? הוא לא עונה לי, רק טוען שככה הוא החליט ושאני צריכה להתמודד כי זה מה שיש. ניסיתי כמה וכמה פעמים לדבר איתו על זה שממש כבד לי בלב בגלל ההחלטה שלך לעזוב את המקום עבודה שלי, כי לא רציתי לעזוב. בכיתי יום שלם אחרי שהודעתי למקום עבודה שלי על כך. היה לי נורא כבד בלב ברמה שלא אוכל לתאר במילים. מאותו היום אני מרגישה שנאה כלפי בעלי. כי הוא לא מגלה בכלל רגישות. מרים אליי קול ומקבל החלטות במקומי. כשאני מנסה לדבר איתו על זה הוא פשוט מתחרפן ואומר שזה פעם אחרונה שאנחנו מדברים על הנושא הזה ואפילו לא נותן לי הזדמנות לשפוך מה שיושב לי על הלב. התנהגות מגעילה שלא ציפיתי. לא מצליחה לגעת בו. הגענו למצב שהוא דורש יחס ואני מרגישה ריחוק אמיתי וניתוק רגשי. גם ככה היחסים שלנו לא היה משהו ויצא לי לדבר איתו על גירושים, הוא פשוט צרח אליי ואמר לי שאני דפוקה או משוגעת או שקיבלתי מכה חזקה בראש כי אני לא מבינה מה אני אומרת. זה מה שהוא אומר לי. ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר לא סובלת את הבן אדם הזה. הוא אומר שהוא רוצה רק לטובתי לכן הוא לפעמים לא נותן לי לקבל במקרה החלטה שגויה אז הוא מראש מתכנן ומחליט הכל בשבילי. אני מרגישה שאני כלואה בתוך הנישואים האלה עם 3 ילדים ושאין לי חופש. או לפחות הזדמנות קטנה לקבל החלטה חשובה עבורי. הוא מנהל אותי ואת החיים שלי ולא נותן לי רגע לצאת מהמרחב הסגור הזה. לא מסוגלת לראות אותו. ומה שהזוי שהוא בכלל לא מודע לכל מה שעובר עלי. כשמדברים איתו הוא מסרב להבין או שאומר את המשפט הקבוע שלו "תתמודדי זה מה שיש". אני לא רוצה לפרק את המשפחה. אבל אני בראש שלי כבר התגרשתי ממנו כי הוא לא שם לב כמה הוא מזלזל בי ובכבוד שלי. זה בן אדם שאי אפשר לדבר איתו כי הוא חושב שהוא גאון וצודק בכל דבר. אני עייפה נפשית ולא יודעת מה לעשות...אני יודעת שאם אני אמשיך לחיות איתו אני רק אסבול ואם אני אסבול גם הילדים לא יהיו שמחים. כי אם אמא שמחה כל הבית מאושרים. ואם זה הפוך, הבית פשוט מתפרק...בלי שבעלי שם לב

בא לי שבעלי יישאל לשלומי באמצע/ סוף יום בא לי שבעלי ייתן לי חיבוק כשהוא חוזר מהעבודה בא לי לשבת לצחוק איתו פשוט בא לי…. 😞

שבוע 29+4 הריון מלווה בבחילות ועכשיו הגוף דורש רק פחמימות כל הזמן איך מתמודדים עם זה ??

בנות שעברו קיסרי וגם לידה רגילה עד כמה ההחלמה קשה אחרי קיסרי? והאם נשארו לכן כאבי גב מההרדמה ?