קהילה

בהיריון בסיכון גבוהה יחסית שבוע 30+4 אמורה להתאשפז בשבוע 32 בבית חולים עקב מעקב עד ההיריון בקיסרי לא יודעת היכן להתאשפז וולפסון או אסף הרופא

באיזה שבוע בערך עובר הבחילות והחולצה שבוע 8+ 5

שבוע 7+3 עם בחילות והקאות רוב היום משבוע 4 בערך מאתמול תחושת איכסה שלא עוברת חולשה כזאת הכל לא כיף ומגעיל יש עוד כמוני?

בכנות, הייתן מפרגנות לבעל ללכת לשחק כדורגל ישר אחרי העבודה פעם בשבוע? זה אומר שהוא חוזר ב22:00 הביתה שני ילדים קטנים בבית

הייתם עושות זירוז עם המצב הנפשי שלכם מתחיל להיות לא טוב דיכאון בכי תינוקות חוסר במשפחה שלי ? פרופס שבוע 38

האם כאבים פנימיים במוח בצד האחורי של הראש באמצע אמור להדאיג? לחץ דם תקין,אין בצקות

הרעב הקיצוני!!!! מה זה?? כאילו יש חור בקיבה וכלום לא מתעכל 😂

האם יש קפיצת גדילה בגיל שנה ו 7? פתאום מתעוררת לאוכל בלילה, בוכה ורוצה יותר צומי

הייתם עושות זירוז עם המצב הנפשי שלכם מתחיל להיות לא טוב דיכאון בכי תינוקות חוסר במשפחה שלי ? פרופס

ברגע שמסיימים את הבדיקות בשביל הטיפולים אחרי כמה זמן מתחילים טיפולים זה לוקח זמן?

הריון ראשון מתי ילדתן?

הי בנות מישהי כאן ניסתה פירחי באך ועזר לה ? אם כן אשמח שתפרטו💓

היי יש לי שני בנים בבית ,מאוד רוצה בת וכנראה שגם היריון אחרון מכירות סגולה או האם לקחת על עצמי משהו ? אודה לעצה🙏

היי בנות, הריון ראשון שבוע 26 יש לי כאבי אגן, מפשעה בצדדים וכפות רגליים ממש קשוחים. אני כל היום בעבודה על כדור ומנסה לעשות הליכות אבל זה ממש כואב, יש לכן המלצות? האם יש מישהי שזה השתפר לה או רק הלך והחמיר?

שלום לכולם, אני צריכה קצת לפרוק ואולי אפילו לקבל עצה 🙏🏼 לפני כשלושה חודשים מצאתי בטלפון של בעלי חיפוש שהוא עשה בנוסח: „מה עליי לעשות? יש לי אישה ואני נמשך לאחת אחרת”. באותו יום כמובן נוצר בינינו ויכוח, והוא ניסה להסביר שזה לא מה שאני חושבת ושזה פשוט משהו שעלה לו לראש. אבל מאותו רגע התחילו אצלי החשדות והתחושה הזאת בבטן שלא נותנת לי מנוחה. באחד הימים הוא חזר מהעבודה וקיבל הודעה מאחת הבנות שעובדת איתו באותה חברה. ההודעה הייתה קשורה לעבודה, אבל כשנכנסתי לראות את השיחות ביניהם, הבנתי שהקשר ביניהם הרבה יותר עמוק. הם היו שולחים כמעט כל בוקר „בוקר טוב”, משתפים אחד את השני במה שעובר עליהם במהלך היום, שולחים לבבות, נשיקות ודברים שהם כבר ממש לא רק ענייני עבודה. משהו בבטן שלי אמר לי שזאת היא. במקביל התחלתי לראות שינויים גם בו. הוא התחיל להתאמן ולטפח את עצמו בצורה שלא הייתה אופיינית לו לפני. אנחנו ביחד כבר חמש שנים, ופתאום ההתנהגות שלו השתנתה, מצב הרוח שלו היה עולה ויורד בצורה קיצונית, ובשלב מסוים הרגשתי שאני פשוט חיה עם בן אדם זר. ואז, באחד הימים, קיבלתי הודעה מחבר של בעלי מהעבודה, שמכיר גם אותי. הוא התחיל לשאול אותי אם הכול בסדר בבית, איך אני ובעלי ואם אנחנו בטוב. בשלב מסוים שאלתי אותו ישירות אם יש לבעלי מישהי בעבודה. אמרתי לו את השם שלה, והוא פשוט שתק. הבנתי מהשתיקה שלו את התשובה. בסופו של דבר הוא אישר לי שכן, אבל ביקש ממני לא לספר לבעלי שדיברנו. הוא אמר שהוא מאוד מכבד אותנו ואת המשפחה שלנו, במיוחד שיש לנו ילד בן שנתיים, ושהוא יעשה מאמצים כדי לנסות להרחיק ביניהם לפחות במסגרת העבודה. גם לגבי מצבי הרוח של בעלי התחלתי להבין דברים. כשהם היו רבים הוא היה חוזר הביתה עצבני וכועס, וכשהם השלימו הוא היה פתאום האדם הכי שמח בעולם. ביום האהבה האחרון בעלי הציע שנצא. יצאנו, אבל הרגשתי שהוא בכלל לא איתי. פיזית הוא היה לידי, אבל נפשית והמחשבות שלו היו במקום אחר. בדרך חזרה הייתי כל כך פגועה ומבואסת שהחלטתי שאני חייבת לדבר איתו. סיפרתי לו את כל החשדות שלי ואת הדברים שאני יודעת, כמובן בלי לספר לו ממי אני יודעת. אחרי שיחה מאוד ארוכה הוא הודה שיש אמת בדברים שלי. הוא אמר שהוא מנסה להתנתק ממנה, שהסיפור הזה לא יפגע בי ולא בזוגיות שלנו ושהוא בחיים לא יבגוד בי. אבל בפועל, הוא לא באמת ניסה להתנתק. בשלב מסוים הוא אפילו התחיל להיות מרוחק ממני ומהילד. באמצע אוגוסט, בשיחה נוספת, אמרתי לו בצורה ברורה שאם הוא לא מסיים את הקשר הזה בעבודה – אנחנו מסיימים את הסיפור של המשפחה שלנו. אמרתי לו שגם אם צריך, שיתפטר, כי אני לא מוכנה להמשיך לחיות ככה. ומה אתם חושבים? בתחילת ספטמבר, ביום בהיר אחד ובלי שום הודעה מוקדמת, הוא פשוט הודיע לי שהוא סיים את העבודה. אני מכירה את בעלי. אני רואה את הפנים שלו, את מצבי הרוח שלו ואת ההתנהגות שלו. ואני מרגישה שהוא מתגעגע אליה עכשיו, במיוחד אחרי שהוא עזב את העבודה. ושלא תחשבו שמדובר במשהו שנמשך שנה או שנים. השינוי אצלו התחיל רק בחודש יוני, והיא בעצמה עובדת שם בערך שבעה חודשים. לפי מה שחבר שלו סיפר לי, גם היא מאוד קשורה אליו, לא מפסיקה לדבר עליו, ואפילו כבר בנתה בראש שלה איזושהי משפחה איתו ועדיין חושבת שיכול להיות ביניהם משהו. אני כבר לא יודעת מה לחשוב. מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה את המשפחה שלנו ושלא קרה ביניהם שום דבר פיזי. מצד שני, אני מרגישה שהלב והראש שלו היו במשך חודשים במקום אחר. אני לא מחפשת שיגידו לי ישר „תיפרדי ממנו” או „תסלחי לו”. אני באמת רוצה לשמוע מה הייתן עושות במקומי? איך הייתן מתמודדות עם מצב כזה, כשהאדם שאתן הכי אוהבות אומר שהוא רוצה את הבית, אבל אתן מרגישות שחלק ממנו עדיין נמצא אצל מישהי אחרת? ❤️