קהילה

הריון?

מתי הדימום נגמר אחרי הלידה?

שבוע 36 מתי אירגנתם תיק לידה לכם ולתינוק? כי נראה לי שאני ישנה על האף

היי אני שבוע 5 פלוס 1 אין לי בחילות ולא דימום רק כאבים בבטן התחתונה וכאבי גב חזקים האם זה תקין ?

אני בהריון רביעי, שבוע 29. הילדים שלי בבית ב"ה נולדו גדולים, הצעירה שלי נולדה בלידה טבעית בשבוע 39 במשקל 4.250 קג, לא אפידורל וללא תפרים תודה לאל. אני 1.72 ובעלי 1.82, כלומר שנינו גבוהים... רופא הנשים שלי נראה לי חושש מאוד. לפי הבדיקות, העובר שלי מתאים בכל המדדים לשבוע 32, עשיתי העמסת סוכר 100 יצאה תקינה ומתחילה למדוד גם עם דקירות באצבע למשך שבוע על מנת לוודא שאכן אין סוכרת (לפי המלצת הרופא). השאלה שלי היא כזאת- איזה בתי חולים פחות נוטים להתערבויות רפואיות מיותרות וזירוזים? אזור המרכז, אני קרובה לאסף הרופא אבל מוכנה לנסוע לאן שצריך. רוצה ב"ה לידה טבעית

חברות הריון שני ברוך השם - הבריחת שתן נוראית כל אפצי כל שיעול , תעזרו לי האיזשהו פתרון אני לא יכולה ככה

איך מרגיעים לחץ ומחשבות לפני טסט ראשון? אני אמצע חודש שמיני, כל נהריון טיקטקתי שיעורים בנחת כדי לעבור לפני הלידה, ןעכשיו זה כל כך קרוב ואני לא מצליחה להתעסק בשום דבר אחר זה כל הזמן במחשבות שלי, אפילו לישון אני לא מצליחה כמו שצריך

התחלתי לשלב תמ"ל עם הנקה ויש לתינוק שלי עצירות. יום שלם בלי יציאןת. מה התמ"ל הכי טוב לעצירות?

התחלתי לשלב תמ"ל עם הנקה ויש לתינוק שלי עצירות. יום שלם בלי יציאןת. מה התמ"ל הכי טוב לעצירות?

הבת שלי בת שבועיים וחצי עם מלא נזלתת ומלא ליחהה היא ממש מחרחרתצ וכל הלילה לא מצליחה לישון טוב מה אני עושהה שמצי מי מלחח מלא הנקהה ואפילן השפרצתי לה לאף חלב אם ואנחנו עם בצל בחדר

סיפור הלידה שלי 🥲 בראש ובראשונה ישתבח שמו לעד🙏🙏 תודה לבורא עולם על הנס הגדול הזה, ועל המיילדת שהייתה שליחה אמיתית. נתחיל בזה שילדתי ב־40+6, ככה שכבר הייתי על הקצה. כל החודש התשיעי היו לי כאבי מחזור שבאים והולכים, לא משהו מיוחד. ואז לילה אחד זה קרה פתאום התעוררתי מכאב חד בגב ובבטן. לא כאבי מחזור, כאב אחר לגמרי, מוזר. זה היה בא בגלים, כל כמה דקות הייתי קמה מהמיטה ומתיישבת כדי שיכאב פחות. ואני בכלל לא הבנתי שזה צירים… ראש של לידה ראשונה.🤦‍♀️ ולכן משכתי ככה עד 10 בבוקר. כשהכאב נהיה כל שתי דקות אימא שלי התחילה להילחץ וממש רצתה שניסע לבית חולים. אני בכלל אמרתי לה “מה פתאום, יחזירו אותי”. במקום זה הלכנו לקופת חולים שם אפילו לא הסכימו לקבל אותי מרוב שפחדו שאני ילד להם שם. בסוף נסענו לבית חולים, ששם בדקו ואמרו שאני בפתיחה 2. ואז אחות עשתה סטריפינג, הגעתי לפתיחה 3 והעלו אותי לחדר לידה. ואז התחיל הבלגן. כל רגע מציעים לי אפידורל, זירוז, מדברים בלי סוף. כאבתי פחד מוות מאפידורל אבל בסוף נשברתי ולקחתי. שלוש שעות אחרי בום, האטות בדופק של התינוק. כל רגע אחות נכנסת “יש האטה”. אחרי ארבע שעות נכנסים רופאים, אומרים שאין התקדמות, שאני בפתיחה 5 וכנראה צריכה ניתוח קיסרי. מביאים לי טפסים, שואלים את שאלות הכנה לניתוח, הכול מרגיש כמו דחיפה לניתוח. ואני? בוכה, לחוצה, מרוסקת ומסרבת ומבקשת מהם שיתנו לי טיפה זמן. ניסיתי להסביר שהאטות קורות רק כשיש לי לחץ למטה, ושזה מסתדר מיד אחרי שהלחץ עובר , אבל לא הקשיבו. וכל הזמן איימו ואמרו שאם תוך חצי שעה זה לא מתקדם מכניסים אותי לניתוח ושוב נשברתי ופשוט התנתקתי מהכל. דיברתי עם עצמי, עם העובר שלי, ועם בורא עולם שהתפללתי שיפתח לי את הרחם ושיזרז את הלידה. זה היה רגע של פחד טהור שעטף אותי. ושוב מתפללת בלי סוף ופתאום כאילו משהו על טבעי אחרי 20 דקות הם בודקים שוב. הרופא מסתכל, קורא לרופאה נוספת. שניהם בודקים ולא מאמינים: “פתיחה 8… אולי 9”. אני בעננים, אבל הם עדיין מאיימים בניתוח שאם זה לא יתקדם ויש העטות. ואז נכנסת המיילדת שהצילה לי את כל החוויה. בדיוק החליפו משמרת, נכנסה בלי הרבה דיבורים רק מבט אחד שלה, שקט, בטוח, רגוע והלב שלי נרגע. ביקשתי ממנה לעזור לי. היא חייכה ופשוט באה לעבוד ולעזור לי. ואז היא בדקה ואמרה לי: “אני מרגישה את הראש”. המשפט הזה החזיר לי נשימה. היא התחילה לסדר את החדר, ליוותה אותי בלחיצות, תמכה בי, לא עזבה לשנייה. כל לחיצה איתה הייתה אחרת. היא פשוט האמינה בי. ובסופו של דבר, מגיע הרגע ששום מילה בעולם לא מסוגלת להכיל הבכי הראשון. צליל שמעלים כל כאב. הצליל שמחלק את החיים ל”עד” ו”אחרי”. אבל עדיין לא נגמר. השלייה סירבה לצאת במשך חצי שעה. שוב רופאים. שוב לחץ. שוב דיבורים על ניתוח. הפעם אני כבר מותשת, מסכימה להכל. והמיילדת שלי האור שה’ שלח לי עומדת מולי ואומרת: “היא יכולה. השלייה תצא. תנו לי לנסות משהו.״ היא אמרה להם ואם זה לא יעבוד אז לקחת אותי לחדר ניתוח ופשוט עשתה את מה שהיא מכירה, ותוך דקה השלייה יצאה. בלי ניתוח, בלי כלום. פשוט נס. רק נס!!!! באותו רגע ידעתי לא הייתי שם לבד אפילו לרגע. תודה לבורא עולם על כל רגע, על כל דמעה, על כל הצלה. הבטחתי שאפרסם ואני מקיימת. ה׳ גדול, רחום, קרוב, ולא עוזב את מי שקוראת לו מלב שבור. תודה למיילדת שלי האישה שלא ויתרה, שלא נבהלה, שלא שחררה אותי לרגע. בזכותה נשאר לי זיכרון טוב מהמסע הזה. תודה למשפחה, לבעלי, לכל מי שהחזיק את היד שלי כשהלב רעד. וכן הלידה הסתיימה וגינלית, גם אם עם ואקום וחתך יזום. כאב? כן. החלמתי? ברוך ה׳ כן. הכול עבר, והכול שווה בשביל הרגע שבו הידיים שלי מלאות. כאן לכל שאלה ואני מאחלת לכל אחת ואחת לידה קלה, טובה, מלאה באור, וידיים מלאות בבריאות ושמחה. והריון קל, משעמם, שקט וטוב❤️

בן חודש עם חום 37.8 כולם מצוננים מסביבו כמה שניסיתי לשמור הוא מצונן .. הייתן עולות למיון ? בבנחה ש37.8 זה חום לתינוק בגילו ..

שבוע 37+4 קמתי לפיפי ואני מרגישה קצת רטובה לא ספוגה איך יודעים אם ירידת מים או פשוט סתם מזיעה?

אני שבוע 30, מתחילת ההריון האף שלי סתום 😔 הרופא אמר שזה בגלל התרחבות כלי הדם ומה שניתן לקחת זה תמיסת מי מלח בספריי לאף אבל זה בקושי עוזר ואני לא מצליחה להירדם בגלל זה. מישהי יכולה להמליץ על פתרון אחר שיקל?

תגידו,אני מתעצבנת בצדק? התינוק בן שנה לא מרגיש טוב,בעלי הלך לאירוע חזר שתוי ועד שחיכיתי שיחזור כדי שיעזור הוא נרדם... לא הבנתי אני אשמה שהיה אירוע?? אני עצבניתתת כי גמאני צריכה לישון לצבור כוחות וזה לא פייר שעכשיו אני עוד צריכה לנער אותו ולהעיר אותו שיעזור לי🙄