סיפור הלידה שלי סוף כל סוף ילדתי את בתי הבכורה ואחרי שאהבתי לקרוא בעצמי את סיפורי הלידה של הבנות פה וכמה שזה תרם לי, בשמחה משתפת את שלי🥰 שבוע 39+4 הריון ראשון, יום שבת בצהריים התחלתי להרגיש כאבים שמזכירים כאבי מחזור ולאט לאט הבנתי שזה צירים. באותו הערב כבר היתי עם צירים די בינוניים אבל ממש לא סדירים וידעתי שאין טעם לנסוע לבית חולים עדיין. בערך ב1 בלילה נכנסתי למיטה ופה התחילו כבר צירים יותר מורגשים שפשוט תוך כדי ההתקדמות הפכו את הלילה הזה ללילה לבן ופשוט תיזמנתי כל הלילה צירים עד שב4 לפנות בוקר כבר הערתי את בעלי עם קולות כאב..ב6 עשיתי מקלחת וראיתי בתחתונית טיפה דם.אמרתי לבעלי שניסע לבית חולים כי אני גם ככה צריכה להגיע לביקורת של כמעט תחילת שבוע 40 ועל הדרך נבדוק באיזה שלב אנחנו נמצאים. לרגע לא חשבתי שאני בכלל בפתיחה משמעותית. הגענו, חיברו אותי למניטור, מפה לשם פתיחה 3, מחיקה 100..אני ובעלי 😱😱 חחח...מכניסים אותנו לחדר לידה..סוחבת בחדר לידה עוד כשעה עם צירים (חוקן,מקלחת) מבקשת אפידורל שמגיע עוד לפני שאני מספיקה למצמץ..מפה מתחילות להן 8 שעות של גן עדן..אמא שלי ובעלי מבלים איתי בחדר לידה, שלושתינו מעבירים תזמן בסבבה ובאיזשהו שלב כבר בשעמום טוטאלי🤣 צעד צעד עד לפתיחה מלאה ללא טיפת כאבים מה יותר טוב מזה?!?! שעה לפני פתיחה מלאה מתחלפת משמרת ומגיעה מיילדת חדשה,אני על סף דמעות(לא באמת חח) שעד עכשיו היתי עם אחד ופתאום בזמן הכי קריטי מישהי אחרת🥺 אבל מעודדת את עצמי שכולן פה נחמדות ויהיה בסדר...עכשיו תשמעו בנות אולי ראיתי יותר מדי בייבי בום או משהו אבל כשמגיעים לפתיחה מלאה בצירים הבאים מתחילים ללחוץ, המיילדת ראיתה שאני בפתיחה מלאה ובכל זאת לא התחילהו ללחוץ כי היא החליטה שנחכה מתי ארגיש כאילו בא לי קקי ולחץ בטוסיק..אני תוהה לעצמי מתי זה יקרה, לידה ראשונה, אמרו לחכות לקקי, מחכה..עוברת שעה, שעה וחצי, כמעט שעתיים אין לי שום קקי. קוראת לה בסופו של דבר ואומרת לה שאין לי קקי והיא בתשובה מחליטה לבדוק אותי בדיוק באמצע ציר ואומרת "נו הנה יופי בדיוק עכשיו לוחצים" אני בבלבלה אומרת לה אבל צירים יש לי מהבוקר אמרת שארגיש קקי...היא ממלמלת משהו לא מובן ומתחילים ללחוץ...כמעט חצי שעה של לחיצות שום דבר לא מתקדם...אחרי עוד חצי שעה פלוס הפסקה באמצע שוב אין התקדמות ויש לציין שאני כבר די מתעייפת..מגיעה רופאה כלשהי ומתרשמת מהצירים והלחיצות, מפה לשם אומרת לי הלחיצות לא משהו, נותנת טיפים והולכת בהבטחה שתחזור מאוחר יותר לבדוק..בנתיים עוד שעה של לחיצות ועדין לא ילדתי ...המיילדת כל הזמן טוענת שאנחנו מתקדמים והיא רואה את הראש, פרסה כבר את כל הציוד על השולחן, שפכה ימבה שמן, באמת חשבתי שאני אוטוטו מקבלת תינוקת לידיים. מגיעה אותה רופאה מהפעם הקודמת להתרשמות, רואה מה הולך, ונגשת אליי עם משפט הבא " תראי אחרי פתיחה מלאה אנחנו נותנים ליולדת 3 שעות בערך ללחיצות ואם זה לא עובד עוברים לתוכנית גיבוי לא משנה כרגע איזו" את כבר כמעט 4 שעות אחרי פתיחה מלאה והראש לא מתקרב בכלל למיקום שממנו בכלל רואים משהו ככה שככל הנראה נצטרך ללכת לקיסרי כי לואקום הראש גבוה מדי...אני בבלבלה עוד יותר הזויה!!!אני לא מבינה איך אחת אומרת קרובים והשניה אומרת רחוקים?!מי מהן טועה ומי צודקת? פונה למיילדת והיא עושה לי🤷‍♀️ ...הרופאה שאומרת "נותנים ליולדת 3 שעות ללחיצות מרגע הפתיחה המלאה" בכלל לא ידע שהמיילדת נתנה לי לבזבז שעתיים מתוכם בהמתנה לקקי ולחץ בטוסיק!!! שהיום ברור לי שלא הייתי אמורה לחכות לו ופשוט להתחיל ללחוץ. מפה לשם האפידורל