חייבת התייעצות לגבי חמתי. רקע: הסיפור הרגיל. חמות שלא יודעת את מקומה, לא משחררת את בנה, רוצה להשאר האישה המרכזית בחייו בכל מחיר, מתחרה בי בכל הזדמנות. לי באופן אישי זה לא מדגדג עד שנולדו לי הילדים. התנהלות בעייתית מאוד שלה עם הילדים שלי. אנחנו פחות נפגשים עם הצד הזה, או שיותר נכון לומר שיותר נפגשים עם הצד שלי. והילדים שלי יותר מחוברים להורים שלי והם גם אלה ששומרים עליהם בעיקר. כי אני לא סומכת על חמתי עם הילדים. היא טיפוס חסר אחריות קצת בעיני איפה מתחילה הבעיה - היא עושה מלא דברים שלא מקובלים עליי כשאנחנו נפגשים איתה. קודם כל הבת שלי לא אוהבת ללכת אליה והיא תמיד לוקחת אותה בכח. לא משנה מי בסביבה ולאן הבת שלי רוצה ללכת, היא נדחפת ולוקחת אותה בכח. היא תמיד מנשקת ומחבקת בכח והילדים סובלים מזה. היא נדחפת להם למרחב האישי ומציקה להם ממש. בנוסף , היא כל הזמן מתעסקת איתם בזמן האוכל. הם אוכלים לבד והיא כל הזמן מתעסקת להם בצלחת , חותכת להם את האוכל, מנסה להאכיל והכל עם הידיים. זה דוחה ולא מנומס וביקשתי ממנה לא לעשות את זה, אבל בשניה שאני מסובבת את הראש היא שוב שם עם הידיים שלה בתוך הצלחת שלהם. זה מעצבן אותי ממש, בעלי לא מסוגל להעיר לה על כלום ולא מסוגל לעמוד מולה. ניסיתי מלא פעמים לבקש ממנו להעיר לה וזה לא הולך. אני ממש בהתלבטות. מצד אחד אני כל הזמן מעירה לה ויוצאת תמיד הביץ׳. מצד שני, זה לא המסר שאני רוצה להעביר לילדים שלי. אני רוצה שהילדים שלי ידעו שאם מישהו ובמיוחד מבוגר עושה להם משהו שלא נעים להם , אז הם צריכים להתריע ולהגיד שזה לא נעים והם לא רוצים. גם אם זה אמא ואבא. ״גופי הוא ברשותי״ וכו וכו לא יודעת אם להבליג ולא להגיד כלום כי זאת חמתי וגם ככה בעלי ממש רגיש לסיטואציה ומתבאס שהם לא יותר בחיים שלנו. ומצד שני אני רוצה שהילדים שלי ילמדו שהם זכאים לאוטונומיה של עצמם ולאף אחד אין זכות לחבק או לנשק או להרים אותם מבלי שהם מסכימים לכך. תודה למי שקראה עד לכאן. אשמח לקבל דעות ולהגיע למסקנות. כרגע אני ובעלי סיכמנו שאני אעיר לה בזמן אמת, אבל זה הטיפוס , היא חסרת מודעות וגם קצת סתומה וכנראה תמשיך להתנהג בצורה שהיא לא סבבה.