אני צריכה עזרה! אני בהריון ועם ילדה בת 3 בבית. לפעמים כשהיא עושה משהו שאני לא מסכימה לה, אני מרגישה שאני מאבדת שליטה וצורחת עליה. זה ממש רע לי ואני מתחרטת ישר, אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה. לפני ההריון תמיד הייתח מאוד רגועה וגם כשהתעצבנתי ידעתי למתן את עצמי ולהגיב בצורה חינוכית ולא אמוציונלית. אני ממש מתוסכלת מזה, מרגישה חרא של אמא. ובעיקר מאוד עצבנית ומתוסכלת מעצמי. לא יודעת איך להתמודד עם כל הרגשות האלה. עזרה מישהי?

את כבר מודעת לבעיה שזה טוב. לפני שאת צורחת תגידי לה שתיכנס לחדר לחשוב על מה שעשתה ובזמן הזה תירגעי ותחשבי איך לדבר ולא לצעוק. אני טרם אמא אבל לדעתי זה הכי נכון

תודה קארין, הבעיה שזה קורה כאלו משום מקום ובלי שליטה. אני מרגישה שפתאום אני מתפוצצת מעצבים ולא יודעת לאן לנתב את האנרגיה הזאת. כמובן שגם היא קולטת את זה, ולפעמים עושה עוד יותר בכוונה ואז בכלל אנחנו בחגיגה. בדרך כלל אני מתאפסת על עצמי אחרי כמה דקות ומסבירה לה בסבלנות מה היא עשתה לא בסדר וכולי. אבל אז אני מתמלאת רגשות אשמה על כל הסצנה.. זאת לא הדרך החינוכית שלי, אני אף פעם אפילו לא מרימה את הקול, אני לא חושבת שזה באמת מועיל. אבל פתאום כאלו מישהי אחרת נמצאת בתוכי..