פריקה..לא חשבתי שארשום את זה..9 ימים אחרי לידה..לא באמת התאוששתי בבית החולים ולא נתנו לי מנוחה, אמא שלי באה אליי לכמה ימים והייתה צריכה לחזור לעבודה, נכדה ראשונה משני הצדדים אז יש הרבה התרגשות ואנשים תמיד מבקרים, לא ישנתי באמת 10 ימים, היו לי בעיות בהנקה ואני מנסה עוד לפתור אותן, מתסכל, הלילות מתסכלים, נמצאת 24/7 עם התינוקת ומרגישה שמשתגעת אבל גם לא יכולה שמרימים אותה, הרגשה כללית לא טובה, חוסר תאבון ועייפות, לא מרגישה שהגוף התאושש מהלידה וכבר אובדת עצות, רוצה שהיא תגדל בשביל שאוכל לישון מרגישה נורא

נשמע כל כך טבעי ושתדעי שכל אמא טריה מרגישה ככה בשלב מסוים, אל תיהי עצובה או קשה עם עצמך! תלמדי לקבל עזרה זה יקל עליך! מלא באים לבקר? נהדר לכי לנוח ושישמרו עליה בזמן הזה את ממש לא צריכה לארח אותם את אחרי לידה תנסי לשחרר, גם אחרים (ברור שלא כולם) מסוגלים להרים תינוקת. והכי חשוב? אל תתביישי להציב גבולות, לא מתאים לך שיגיעו? תגידי שלא, את זו שילדת ואת מחליטה. תיהי חזקה בטוחה שההתחלה לא פשוטה בכלל בסוף תמצאי את האיזון😘

ממש מבינה ומזדהה איתך. אבל אני רוצה להגיד לך שיש שיפור ענק עם הזמן. הבת שלי בת 6 שבועות, ויש ממש שיפור לעומת ההתחלה..אז יש תקווה. תהיי חזקה!

היי בובה.. הייתי במצב שלך אחרי הלידה הראשונה... שתחררי קצת ותני לאחרים לעזור לך עם הקטנה.. זה שאת מקבלת עזרה לא אומר שאת אמא לא טובה (אני הייתי שניה מליפול לדיכאון ופשוט שחררתי)

תודה רבה בנות.. אני מקבלת עזרה במטלות הבית הקטע הקשה הוא ההנקה והדגירה סביב התינוקת מרגישה מאוד מוזר ורע