שאלה: האם זה חוצפה מצידי? איך אתם הייתם מרגישות? סבתא שלי ברוך השם לא חסר לה כסף היא אישה קצת לא קלה יש לה הרבה הערות ושאלות מעצבנות, אני שומרת איתה על קשר אבל לא באופן ממש צפוף מדברות פעם ב.. מחייגת שואלת לשלומה וכו.. בעלי ואני נשואים 4 שנים והיו לנו שנים מאד קשות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינות נוספות, התחתנו בתחילת התואר שלי שברוך השם עכשיו גמרתי ובמהלך הלימודים גם ילדתי וברוך השם גם זכינו לקנות בית, אף פעם לא ביקשנו עזרה מאף אחד גם לא ממנה ולה תמיד היו הערות מאד מכאיבות ומעצבנות ואף פעם היא כמובם לא הציעה עזרה ובאמת שהכל בסדר כעת שני האחים שלי החליטו שהם קונים דירה בלי כל כך כסף והם הלכו לבקש ממנה והיא נתנה לכל אחד סכום מאד גדול לאחד מהם היא נתנה חצי מיליון ולשני גם סכום לא מבוטל בכלל היא חושבת שאני לא יודעת וממשיכה לשאול שאלות ולחטט לי בחיים שלי וגם לבעלי כמו תביאו ילד כש... תעבוד ככה... אל תפסיקי ללמוד.... בקיצור ממש לא קלה עכשיו אנחנו אמורים להכנס לדירה שלנו בעזרת השם וגם גמרתי את התואר ברוך השם והיא מתקשרת מתי אני באה לראות את הבית... מתי את מתחילה חעבוד... כמה תרוויחי... עכשיו כואב לי כי אני פגועה ממנה או נם היא לא חייבת לי כלום אבל כשהייתי במצב קשה בחרת לעצום עיניים ולהתעלם ולהראות כאילו את לא קיימת ועכשיו כשברוך השם נפתחו לנו השערים והחיים מתחילים להסתדר פתאום כן מעניין אותך? עכשיו היא חושבת שאני לא יודעת שהיא נותנת לאחים שלי בלי סוף ואת הכל אני יודעת פשוט אני בחיים לא אגיד כלום ואני מכבדת אותה ולכן אני שותקת אבל קשה לי אני כבר לא יכולה לסבול את ההערות שלה והאמירות שלה האם צודק הרגשות שלי