עזרה!! הבת שלי בת שנה וחצי . ילדה מאוד פעילה חכמה וסקרנית.. בימים האחרונים מרגיש לי שהיא ממש לא סופרת אותי..וכל דבר שאני אומרת היא פשוט מתעלמת ממני.. יודעת שיש דברים שהיא עושה לא בסדר ואפילו מבט היא לא מישרת איתי.. ( יש קשר עין מאז שהיא נולדה) אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי בלנסות להציב גבולות..והיא עדיין בשלה..לא מתייחסת... כולם אומרים לי מסביב ..היא עוד קטנה ..מה את תופסת איתה ראש..ואני מנסה להבין..אולי אני לא בסדר?! היא מבינה את משמעות המילה לא .וגם אומרת לי אותה..בהתאם לסיטואציה..וכמובן את המילה אסור.. או מסוכן.. ועדיין אני אגיד 30 פעמים על אותו דבר שמסוכן..והיא אחרי שניה תחזור לעשות אותו

היא לא נמצאת בגיל שהיא מסוגלת להבין את זה ולזכור... את צריכה להגיד לא ולהרחיק ממנה (לא באלימות או אגרסיביות) עם הרבה סבלנות..

אני מאוד סבלנית..תמיד יורדת לגובה העיניים ומרחיקה ומסבירה..ממש כמו לאדם מבוגר לדוגמא..שלטפס על הספה זה מסוכן יאפשר ליפול ..כשנןפלים זה לא נעים.. אני אוכלת על עצמי כבר סרטים שאולי משהו לא תקין עם הילדה.. כל מה שאני אומרת כאילו שהיא עושה הפוך ובכוו ה

את עושה הכל מעולה, זה פשוט השלב ההתפתחותי שהיא נמצאת בו...

שווה להתייעץ עם איש מקצוע. בכל אופן אני מאמינה כי את צריכה לתת לה מקום ובחירה מתוך דברים שאת מכוונת אליהם... לא להשתמש הרבה במילה לא- כי זה כבר הופך לדבר שלא נספר באמת.... במקום זה לשאול אותה מה היא מעדיפה (לתת שתי אפשרויות) אם את מחליטה שלא את מסבירה לה מדוע וממשיכה הלאה (גם יכולה לקחת אותה מהאזור שאת לא מאשרת) ולתת לה משהו אחר שכן אפשר... לחזור על עצמנו 30 פעם .. מאבד כבר באמת מהמילה שלנו.

איך אני יכולה להבין מה נכון בשלב ההתפתחותי שלה..אם כאשר את הולכת לטיפת חלב או באינטרנט..כל המידע הוא מה היא אמורה לעשות בנקודות ולא תכלס מה שקורה ביום יום בפועל

m איזה בעל מקצוע ידע לעזור לי אני אפנה למי שצריך..

היא נמצאת בשלב של חקירה ובחינת גבולות... את יכולה לפנות לפסיכולוג התפתחותי

אני באמת אברר לגבי בעל מקצוע..אני לא רוצה לעשות טעויות בחינוך שלה...או לפגוע בה..אולי כי אני לא יודעת..

נשמע כמו "גיל שנתיים הנורא", היא בודקת את הגבולות שלך איתה, זה תקין לחלוטין ואת עושה ככ נכון בכך שאת מציבה גבולות ולא מתייאשת 😊

קרן אני בדיוק קוראת מאמר על גיל שנתיים..יכול להיות שזה מתחיל מעכשיו?

זה נורמאלי מאוד לגילה! יש לך ילדה בריאה, חכמה וסקרנית. אני אומרת לילדה שלי.. 'אמא לא מרשה, אם תטפסי על השולחן (של ילדים), אמא תיקח אותו לחדר. " ואני מבצעת את זה אחרי כמה אזהרות. היא כמובן בכתה מאוד.. כי היא מאוד רוצה את השולחן.. אחרי כצה רגעים.. ניסיתי להרגיע, לחבק ולהסביר.. 'את יודעת שאמא לקחה את השולחן כי ... טיפסה עליו.. וזףה מאוד מסוכן. את עלולה ליפול ולקףבל מכה' וכל זה תוך כדי חיבוק.. אחכ מסיחה את דעתה עם משהו אחר.. 'רוצה לבחור ספר?' , 'רוצה שאמא תחתוך לך ענבים?'... אחרי שהילדה כבר שכחה מהעניין... מוציאה בחזרה את השולחן. הסצינה הזאת קרתה 3-4 פעמים! וזה נורמאלי לחלוטין! הילדה בדלב של בדיקת גבולות.. אני יכולה להגיד לך שאחרי כמה פעמים היא הבינה שלא עושים את זה..

אסור להתייאש. וכמובן.. יד אחת מציבה גבולות, יד שניה מחבקת ומסבירה.

כן, זה יכול להתחיל מגיל שנה בערך

אני תמיד בסבלנות ובנחת..אבל כשמגיע סוף יום אני מתחילה לחשוב ונכנסת לחרדה שאולי אני פועלת לא נכון.. היא לא מתבטאת מספיק טוב..הרבה לא..הרבה מעיפה את היד כשהיא לא רוצה משהו..או לזרוק את הדברים שאני יגיש לה..כשהיא לא רוצה אותם.. אני כבר לא מצליחה להבין מה נכון או לא בחיי 😔

ומסכימה עם לירון מילה במילה

אנונימית.. לגבי ההתבטאויות.. תנסי לתרגם את מה שהיא עושה.. "את לא רוצה לשחק בבובה? מה את רוצה לעשות? אולי נשחק בכדור? אולי נקרא ספר?" תציעי לה לבחור בין אפשרויות אחרות.. אם את רואה שהיא ממש מתנגדת ונמצאת בסוג של אנטי.. תרימי אותה ותחבקי אותה. תגידי לה שאת אוהבת אותה. אחכ תנסי שןב הסחת דעת..

תודה קרן!

חינוך זו עבודה! ותמיד יהיו לנו רגשות ומחשבות שאולי אנחנו לא פועלים נכון.. זה מעולה להתייעץ.. ובסופו של דבר לקחת מה שאת מאמינה בו. ווו.. להתפלל שבחרת בדבר הנכון!

לירון ..אני באמת אנסה את זה ..תודה רבה על הסבלנות והמענה המפורט אני מעריכה מאוד!

בשמחה! והרבה הצלחה!!

לחלוטין עבודה , ועבודה קשה.. אני ככ שמחה שיש את הקולות המשפטיים שמסבירים ונותנים נקודות.. כבר פחדתי שאלך איתה לרופא או משהו..והוא ישר יקטלג לי את הילדה..הם לא יודעים איך היא ביום יום וישר יוצאים בהצהרות

אין מה למהר להתייעץ עם איש מקצוע.. לפי התיאור שלך.. יש לך ילדה בריאה מאוד ונורמאלית:)

תודה רבה אהובה ❤️❤️

דוגמא חיה מעכשיו .. היא כבר נרדמה וקמה בשיא האנרגיה..וזה זמן לישון..לילה.הלכתי אליה והתכופפתי אלייה..היא זרקה את המוצץ והחיתול מהלול.. אמרתי לה שזה זמן לישון עכשיו ומחר יום חדש ( ממש הסתכלה לי בעיניים..פה נרגעתי)..ביקשתי ממנה להניח את הראש..היא אמרה "לא"..ואמרתי שוב שאני מבקשת להניח את הראש כי מאוחר וצריך לישון.. הצעתי את המוצץ והיא לקחה..ואחכ אמרה עוד..רצתה את החיתול..לאחר מכן הניחה את הראש..

נוו מהממם! ואגב, גם אם היית מניחה אותה והיא היתה בוכה.. לא נורא.. אחרי כמה דקות היית חוזרת ךהרגיע אותה.. ושוב מניחה אותה..