היי בנות חייבת את העצה שלכן! זהירות - ארוך!!!!!! לפני שבוע וחצי בערך בעלי רב עם אמא שלי ממש!! כאילו עלה איזה נושא (שקשור אלי!!) ואמא שלי באה לשאול אותי על זה משהו ואז בעלי התפרץ עליה בצורה ממש בוטה והתחילו לצעוק אחד על השני.... קיצר אני בכלל לא הספקתי לדבר כלום והתחננתי אליהם שיפסיקו ולא עזר, יצאתי מהבית. ישבתי באיזה מקום מחוץ לבית הרבה זמן עד שבעלי מצא אותי בוכה שם והתחנן שאני יבוא איתו הביתה לישון.. (היינו אצל ההורים שלי באותו זמן) הוא התנצל באותו זמן ואמר שאם זה היה בזמן אחר אולי הוא היה מאופק יותר ומוציא את זה אחרת.. ובקש שאני יפסיק לבכות.. מיותר לציין שלא ממש נרגעתי ובכיתי ממש הרבה באותו לילה, ואחר כך.... התגובות של אמא שלי גם כן ממש לא היו במקום, היא התבטאה בצורה שאני ממש ממש נפגעתי כי היא כללה אותי ואת הילדים במה שאמרה (קשה לי לחזור על זה) בעוד שאנחנו בעצם לא עשינו לה שום דבר!!! כל השבוע אני לא מצליחה לישון, וגם מקבלת ממנה יחס ממש קר ולא נעים (שגם ככה לפני כן היחס לא היה משהו..) אז עכשיו עוד יותר, בקשתי מבעלי לרדת מהעץ שטיפס עליו כי זה ממש לא עושה לי טוב ההתנהגות הזאת, והוא ניסה להסביר שהוא כל הזמן עוצר את עצמו ושהוא מרגיש שאמא שלי יותר חשובה ממנו, והיא מתערבת לנו בחיים כל הזמן ושהשיקול דעת שלי הולך לפי מה שהיא אומרת (מה שממש לא נכון, הם פשוט שניהם לא נותנים לי להביע דעה.. הם החליטו ומשם כל הוויכוחים והמריבות) זה לא פעם ראשונה שהם מתווכחים וכל פעם מחדש צעקתי להם והתחננתי שיפסיקו כי אני שונאת את זה אבל זה לא עזר, הם אמרו שזה ההנאה שלהם וככההם מתקשרים ושמה אכפת לי וכו'... עם אמא שלי אין לי מה לדבר על זה, כי בדרכ כשאני מבקשת ממנה לשנות את היחס היא "לא מבינה מה אני רוצה ממנה", אז בקשתי מבעלי שלפחות ישלח לה הודעה שהוא מתנצל על מה שהיה שזה לא הצורה שבה זה היה אמור להאמר (כי הוא טוען שלא מתחרט על כלום ממה שנאמר שם) אבל הוא לא מוכן, אני כל השבוע לא ישנה ומלאא בוכה מרגישה גרוע מכל הכיוונים, כי את שניהם אני אוהבת אבל כל אחד גורם לי לרע מהצד שלו!! רציתי לדבר איתם עם שניהם יחד להסביר להם שיפסיקו להתנהג כמו ילדים קטנים ושבהתנהגות שלהם הם עושים רע רק לי!! אבל אמא שלי אני מניחה שבכלל לא תרצה שאגיע אליהם עם בעלי, ואלי בכלל היא לא תרצה לבוא, ובעלי לא מוכן ללכת לשם שאני ידבר איתם... לא יודעת מה לעשות... כל היום בדיכאון בגלל זה... פליזז עצה.. מה אני יכולה לעשות?!?! (אני עם שניים קטנטנים בבית ובהריון חודש שביעי, אמא שלי בכלל לא מתעניינת בי... אם לא הייתי מספרת לה בעצמי באיזה חודש אני - היא לא היתה יודעת!!! ואם מישהי מהמשפחה לא היתה שואלת אותי, לידה, אם אני יודעת מה יש לי- אמא שלי בכלל לא היתה יודעת). קיצר קשה לי בטירוףף מה עושים?!?! תודה למי שקראה עד עכשיו😳 פרקתי...

יחסי משפחה הם ברוב המקרים נושא מאד מורכב. לדעתי, לפעמים הטוב ביותר הוא להתרחק. רשמת שהיחסים עם אמא שלך מורכבים וקרים. אולי עדיף לכם להתרחק קצת לתקופה קצרה עד שהכל ירגע? לגבי בעלך, תעשי איתו שיחה ותסבירי לו שקשה לך. את לא בחרת להיוולד אצל אימך, אבל את בעלך בחרת... תנסו להרגיע את הרוחות יש לך ממש עוד קצת עד הלידה וגם ככה זה לא פשוט

אני יגיד לך.. כל פעם שהיא התערבה זה בגלל שהיא דאגה שיהיה לי טוב.. לדוגמא היא לא רוצה שאני יעשה נסיעות ארוכות שלא יהיה לי קשה וכו'.. ובעלי רואה את זה כחפרנית ומתערבת... עם בעלי ניסיתי מלא לדבר אבל תמיד זה מתחיל יפה ורגוע ואז הוא מתעצבן ואני נפגעת....

ממש עצוב לשמוע, אני מניחה שבעלך התפרץ עליה כי הוא אוהב אותך ורוצה להגן עלייך. נשמע שהיחסים עם אמא שלך מאוד מורכבים ואת רוצה לשמר את המעט שנותר... אני הייתי מתחילה עם שיחת פלאפון כדי לראות איפה בדיוק הדברים שלה עומדים, ואחכ משם חושבת לאן להתקדם.. מה שלא יהיה אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ומה שנאמר כבר נאמר, אל תכעסי על בעלך- אני בטוחה שהוא גונן עלייך

תודה❤️

תנסי להיצמד למה שחשוב באמת שזה בעלך והילדים שלך, שהם תמיד יהיו במקום הראשון אצלך! אמא שלך תרד מהעץ לבד... תני לה זמן. תשקיעי במשפחה שלך בילדים ובבעלך. ואל תתני לאף אחד גם לא לאמא שלך לפגוע בבעלך. ברגע שתציבי גבולות זה לא יקרה.

זה נשמע שהיחסים עם אימך לא משהו. ברמה שהיא לא מתעניינת בך ופחות רגישה כלפייך וכלפי ההריון למשל... האומנם לא פירטת על מה הוויכוחים ביניהם אך לדעתי בעלך רואה את התקשורת הלקויה שלא מאפיינת קשר של אם ובת מהצד וכואב לו. כואב ומפריע לו עד כדי כך שהכאב יוצא כלפיה בצורה מכוערת ובאצבע מאשימה.