אני מתוסכלת ברמות קשות בנות כבר לא יודעת מה לעשות. אז ככה .. הבן שלי בן חצי שנה על הנקה מלאה+ טעימות ומרקים הוא לא נרדם עצמאית, אני זורמת עם זה ואין לי בעיה שהוא נרדם על הציצי .. אבל כשזה לא קורה ומגיע לרגע שאני צריכה להרדים אותו אני יוצאת מדעתי ככ קשה לי להרדים, זה יכול לקחת לי שעה ולפעמים יותר אני חצויה ,כשהוא לא נרדם על הציצי אני מתבאסת שאני צריכה להרדים אותו אבל כשהוא נרדם על הציצי אני אומרת הוא צריך להירדם לבד. ככ קשה לי שאף אחד לא יכול לעזור לי בלהאכיל אותו(סרבן בקבוקים) או להרדים אותו . זה מחמיא לי ברמות אבל זה קשה .. דיי אני צריכה את האוויר שלי לנשימה. מרגישה חנוקה. בעלי לא מצליח להרדים אותו, אי אפשר לתת לו בקבוק אני נקרעת לשניים. כמה אני יכולה לבטל את עצמי זמן ערות של הבוקר נמרח לי 4 שעות כי אני לא מצליחה להרדים .. דיי עייפתי מעצמי כבר 😔😔

באלי לצאת לקניות להסתובב בסופר שעתיים בלי להיות לעשות קניות בלחץ של זמן ולחזור הביתה מהר

אני אגיד משהו לא פופולרי...אני הנקתי עד גיל שנה וחצי את הבן שלי אבל אני חושבת שאם את לא שמחה והוא תלותי מידי ולא מאפשר לך לקבל עזרה אז אולי עדיף להוריד בהדרגה את ההנקה ולתת לו לאכול בדרכים אחרות. תינוק בריא ושמח זה עם אמא שמחה ורגועה!

נתחיל מזה שהוא כבר בן חצי שנה מה שאומר שתכף יותר ויותר יאכל מוצקים ואולי זה יוריד לך את החנק. בנוסף יש כאלה שברגע שמתחילים איתם מוצקים נגמלים לבד. מעבר לזה אני חושבת כמו נאווה שברגע שזה עושה לך לא טוב אז אין ספק שגם לתינוק לא יהיה טוב, כי אמנם באותו רגע את מביאה לו את מה שהוא דורש אבל בסוך יהיה לך קשה להכיל את כל זה ואת תוציאי את זה על דברים אחרים עם כעס עצבים חוסר סבלנות וכו. אני הייתי במצב שלך בדיוק חצויה מה לעשות אין לי כוחות להלחם איתה ולא להניק אבל כשאני מניקה אותה אני אוצרת לעצמי שלא זו הדרך. עכשיו כמה דברים - 1. כל אחת והדרך שלה, באופן טבעי שתדעי שזה מאוד טבעי שיירדם בהנקה וזה בסדר גמור שלא תחשבי שיש בעיה עם התינוק שלך או שהוא כבר אמור להיות עצמאי ממש לא, אל תצפי ממנו לדברים כאלה בגיל הזה הוא זקוק לחום ואהבה. 2. אני הייתי כבר על סף עצבים וראיתי שגם בהנקה היא גם ככה לא נרדמת לי אז אין לי מה לנסות להרדים א ותה בהנקה. התחלתי להרדים אותה בעמידה עם סיבובים בחדר ולאט לאט עברתי להרדמה גם על כיסא כשאני מתנדנדת איתה ושרה לה נומי נומי. אני יכולה לומר לך שבהתחלה היה קצת קשה והיא בכתה המען אבל עכשיו היא כבר רגילה. אני לא אשקר יש פעמים שאני כן מקדימה בהנקה אם היא חולה או יוצאות לה שיניים או שאפילו אני חסרת כוחות. אבל גם אם לא נרדמת בהנקה בהתחלה היא בוכה אני מחבקת אותה ושרה לה שיר ומרגיעה אותה בדרך אחרת והיא נרדמת גם ללא הנקה. 3. אם את רוצה להתחיל להקנות לה הרגלים של הירדמות עצמאית תתחילי בהדרגה, זה לא יקרה בבת אחת. מתחילים מקטן, סיבובים בחדר או נדנוד על כיסא. כל פעם קצת עד שבוכה ולאט לאט את תראי שהוא יתרגל. הכי חשוב לא להיות ראש בקיר. לפעמים זה עושה ההפך. תהיי איתו גמישה כי גם ככה שנה ראשונה לתינוק זו לא שנה פשוטה עם המון שינויים פיזיים מוחיים וסביבתיים. כשאת רואה שהוא ממש בוכה ללא הפסקה תניקי וכשאת מזהה שזה בכי של עייפות ולא של היסטריה ולחץ תחברי אותו חזק תעטפי אותו תשירי לו ותראי שלאט לאט הוא יירגע וירדם. הכי חוב להיות קשובה לעצמך ולילד. תמצאי את המקום בו את שומרת על השפיות שלך אבל כן גם קשובה לצרכים של הילד. זה לפעמים לוקח זמן להבין איזה בכי זה פינוק ועייפות ואיזה בכי זה של לחץ והיסטריה אבל תסמכי על האינסטינקט האימהי שלך כי את אמא שלו ואת יודעת הכי טוב עבורו

סורי על האורך 😅

מסכימה עם נווה לחלוטין, כדי שהוא יגדל טוב את קודם צריכה להרגיש טוב.. הירדמות עצמית זו עבודה ארוכה, בשבועיים הראשונים עם שלי, כל לילה שעתיים צרחות עם המון ליטופים שירים ואהבה עד שנרדם, היום כבר לילה טוב יוצאת ונרדם לבד (בן 8 חודשים). את קודם כל צריכה להחליט עם עצמך מה את רוצה ואז ללכת עם זה למרות הקשיים.. משמע, רוצה שירדם לבד, אז לא לוותר ולעבוד על זה כל יום.. לא רוצה הרדמות עצמית, אז תזכרי את זה כשמתבאסת על לצאת החוצה וכו'.. כך או כך, זה תלוי בך, ואיך שתפכלי ככה יהיה.. מה שהכי חשוב לזכור- תינוק בוכה זה תינוק שמתקשר.. כל עוד אין בעיה פיזיולוגית, אין באמת בעיה יש תקשר ויחפור שבא לו ידיים.. אם את מתייחסת אליו ומראה לו אהבה ורוגע, זה שהוא עדיין בוכה ואת לא מרימה אותו, לא אומר שאת מתעלמת ממנו.. זה רק אומר שהוא לומד לקבל רוגע בטחון גם מליטופים ושירים ולא רק על הידיים..

וואו תודה על המענה הכנה והמפורט 🥰 האמת שאני לא מרגישה שלמה כרגע עם הרדמות עצמאית פשוט כשלא הולך לי בהרדמות איתו אני אומרת לעצמי למה הוא לא נרדם לבד כן קשה לי התלותיות יתר שאני לא יכולה לקבל עזרה מבעלי או מאמא שלי. אני מתה לצאת עם בעלי ערב אחד רק אני והוא, אבל יודעת שאין לי אפשרות כי הוא לא יהיה רגוע כי אין לו ציצי וחיבוק של אמא. שוב, זה הכי קסום שיש ולזה התפללתי וחיכיתי אבל אני צריכה אוויר קצת לעצמי, ולזוגיות שלי אני יודעת שככה זה החיים והכל תקופה ועובר פשוט ממש קשה לי לאחרונה

חיבוק גדול!! אם זה רק הזמן העצמי מה שהכי צריכה, יכולה להתחיל לעבוד איתו על האכלת שאוב מבקבוק.. כשיצליח לאכול, תוכלי לשים אותו אצל מישהו מהמשפחה לכמה שעות שיהיה לך רגע לעצמך.. התלות היא בעיקר שלך :), כשאת תרצי לשחרר באמת, הוא כבר יצליח להתנחם ולהסתפק גם בחיבוק של סבתא וכשהיא מאכילה אותו..

צודקת תודה ❤️