לפני שהכרתי את בעלי הייתי במערכת יחסים שלא ידענו לתקשר ולפעמים גם לא דיברנו במשך שבוע וחצי אחרי ריב. היום אני רואה איך המערכת הזוגית שהתבססה על חוסר תקשורת משפיעה על הזוגיות שלי כיום עם בעלי. אנחנו יכולים לריב על הדבר הכי פעוט ופשוט לא לדבר יומיים ואפילו שבוע. אני מתכנסת בתוך עצמי ולא יודעת איך יוזמים שיחה אחרי ריב ללא כעסים ובצורה בוגרת. תקשורת זה דבר חשוב מאוד ואני לא רוצה שכל ריב קטן לא נדבר שבוע ובטח שיש ילדים בבית. אשמח לשמוע מכן איך לומדים לשים את הכעסים והאגו בצד ויוזמים שיחה בצורה בוגרת. תודה

קודם כל מציבים כלל שהוא תאום צפיות של שניכם ''לא הולכים לישון כועסים'' לא משנה מי חושב שהוא הכי צודק מלבנים את העניינים ומותר גם לא להסכים על הכל אבל לדבר, להוציא החוצה ולא להשאיר בבטן, לאגור ובסוף להתפוצץ יותר

תקשיבי הייתי כמוך, וכל פעם אמרתי מה אני מרגישה ואני מתפוצץ הכל ונהיה ריב. לאט לאט התחלתי לומר את הדברים כ״אני מרגישה״ הייתי מסבירה הכל ברוגע והנעימים גם אם היה מתפוצץ בסוף לאט ולאט התרגל שהתקשורת לא חייבת להיות רק ריבים. התרגל שאם אני אורמת משהו לא חייב להתעצבן. תתחילי כל פעם כשהוא מתעצבן לומר לו הכל ברגוע שזה בסדר ואת לא תוקפת ואת רק משתפת במה שאת מרגישה. גם אם בהתחלה יהיה לו קשה לקבל את זה הוא לאט לאט יקלוט ויפנים. ברגע שתעשי שינוי עם עצמך ולא תגררי לריב אחריו השינוי יהיה גם אצלו. גם אם מתרגש כשאת משתפת אותו תסבירי לו שאת אומרת את מה שיש לך על הלב והכוונה היא לא לריב אלא לפתור דברים ולגרום לאווירה טובה אל תדאגי אם תעשי את השינוי בך הוא יתחיל להפנים שיש גם דרך אחרת לתקשר ולא רק בכעסים.

קודם כל, לפני שמשלימים צריך גם לדעת איך לריב. לא להגיד דברים שאחר כך מתחרטים עלייהם, לא לשבור את הכלים. לפעמים כשאנחנו נכנסים לריב, אנחנו פשוט מפסיקים לדבר עד שהרוחות נרגעות. אחר כך, כשאני נרגעת ואני רואה שהוא רגוע, יושבים ביחד לשיחה רצינית וכל אחד אומר מה הוא מרגיש. אין אגו בזוגיות טובה. זה לא משנה מי ירד מהעץ קודם. המטרה היא להבין אחד את השני ולסלוח.