בנות אני חייבת לפרוק צריכה את העידוד וחוכמתכן ונסיונותיכן.. אני 5 חודשים אחרי לידה ראשונה שכמעט 6 שנים לקח לי להגשים את החלום. אני רוצה עוד ילדים מטורפת על ילדים ולקטן שלי אני מכורה ברמות. אבל אני נתקפת פחד וחרדה רק מהמחשבה לעבור הריון ולידה שוב פעם. ולהיות במצב שלחוסר אונים. עם צירים של החיים ושאפידורל לא השפיעה ועם זירוז ציר כל 30 שניות במוניטור הקאות ריעדות שלב הלחיצות היה קצר 15 דק 5 לחיצות ו2900 של אושר הגיח לאויר העולם הרגע הכי מאושר בחיי לפני ההריון הייתי נירדמת בתפילות להיקלט ולהפוך לאמא עכשיו אני נירדמת בחרדות ופחדים איך אני מוצאת את הכוחות להתמודד עם זה שוב. משבוע 30 התחילו לי החרדות חוסר שינה דפיקות לב חזקות הייתי נחנקת לא מצליחה לישון גם על 4 כריות וכרית בין הרגליים פשוט הגרון מתייבש ותחושת מחנק וחרחורים ונחירות בעלי היה מעיר אותי שהיה שומע איך אני נושמת מזיעה כולי מיים מזגן על 16 פשוט סיוט אבל רק בלילות. אני לא שומרת מנסה להיקלט שוב אבל למה אני כולכך חרדה מזה כאילו אני מרגישה שאני מפחדת להיות בהריון ולחוות שוב לידה פחד משתק כזה איך מתגברים על זה אני קוראת פוסטים על נשים שבהתרגשות מספרות על הריון נוסף ואיך כייף להם. והפחד שלי הוא לא מהקושי של גידול ילדים ובייחוד צמודים להיפך . כמו שמפחדים מסיוט מגנב וכו.. ככה אני מפחדת מההריון ומהלידה. רק מלדמיין את עצמי שוב בחדר לידה מרגישה שאני כבר עם דמעות בעינים דפיקות לב חזקות מתסכללל מה עושים תודה לכל מי שקראה עד הסוף וסליחה על החפירה לילה טוב שיהיה לנו :)

אני ממש יכולה להגיד לך שאני מזדהה איתך ואחרי ההריון הראשון לא יכולתי בצחוק לחשוב על עוד הריון . ההריון היה קשה מכל בחינה סחבתי עד שבוע 42 עשיתי כל זירוז אפשרי שקיים .תפרים ומה לא ....סיוט ממש לקחתי המצעי מניעה כמעט שנתיים ורק שהרגשתי מוכנה והזמן עשה את שלו ובלי לחץ נכנסתי להריון השני . כרגע אני בשבוע 38 בהריון השני וההריון הזה שונה לגמרי מההריון הראשון ואני בטוחה שגם הלידה תראה שונה לגמרי לטובה . כל הריון ובמיוחד השני ואלא יכולים להיות שונים לגמרי לטובה ....תיתעודדי

עברתי את זה יקירתי. ילדתי את הבכורה שלי בלידה שאמנם הייתה מהירה אבל ללא אפידורל (לא מבחירה) זה היה טראומתי ברמות בשבילי רק הייתי חושבת על מה שעברתי הייתי מתיישבת לבכות ובתוך כל זה אחרי חודשיים מרגע הלידה גיליתי שוב הריון לא מתוכנן אמנם הייתי בדיכאון ולא ידעתי איך אני הולכת לעבור את הלידה שוב אבל הגוף היה במצב כל כך טרי מהלידה הראשונה שזה עבר בקלות הרבה יותר מהר וקל וגם לא הספקתי לקחת אפידורל הפעם גם אם הסכימו לתת לי . היום הן בנות 5 ו 6 וזה הדבר הכי חכם והכי יפה שקרה לי ולהן בחיים זה משמעותי להם כל כך הגדילה יחד הן בלתי נפרדות ותאמיני לי שמהלידות אל תפחדי זה עובר ושוכחים !!

תודה לכן על השיתוף והעידוד

אני מסבירה לעצמי שזה עובר וברגע שיוצא לא כואב יותר אבל הפחד משתק החרדה

יש דבר כזה עיבוד לידה לי הייתה לידה טראומטית מאוד כמעט ולא נשארתי בחיים ואחרי הלידה בכיתי המון במחשבה שכמעט לא נשארתי כאן לגדל את הילד שלי העיבוד לידה הוא היה הכרחי, אני יכולה להגיד לך שכשסיימץי את התהליך הזה הרגדתי מוכנה להכנס להריון שני וקיבלתי באמונה שלמה שהפעם יהיה טוב . אני יכולה לעודד אותך שלידה שנייה לרוב היא חלום קלה הרבה יותר.

הלידה הראשונה הייתה לך טראומטית כנראה.. זה קורה להרבה נשים. זה לא פשוט. בכל אופן לידה זה מצב מלחיץ ומפחיד שיכול לסכן אותנו. גם לי עלה פתאום חרדה לגבי הלידה גם אצלי האפידורל לא עבד. תהיי חזקה זה שווה את זה ! שולחת חיבוק ..

ליאן רת צודקת זה שווה את זה . אין לי ספק זה למה אני מוכנה לעבור את זה שוב המתנה בסוף הלידה זה האטשר בהתגלמותו. אבל ושוב עולה לי האבל מרגישה רכבת הרים אמא שלי אומרת לי חכי תקלטי ואז תתחילי לפחד ונתמודד יחד שאני לא ידאג . גם בלישה אמא וסעלי היו איתי שזה מאוד עזר לי בייחוד בתוך כל הקורונה הזעת אל לך לפחד לפני שנקלטת